שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למינסב בת עו"ג או שפחה ואינסיב בת עו"ג או שפחה זנות בעלמא הוא ולא תפשי בהו קידושי ואי מיגיירת בת עו"ג או משתחררה שפחה לא צריכה גיטא מיניה בת עו"ג מנלן דכתיב ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה מכלל דמעיקרא לא תיהוי בה הויה שפחה מנלן דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור והיכא דאיעברה וילידה מישראל בתרה דידה שדינן ליה דבת עו"ג הואי עו"ג דשפחה הוי עבד כדתנן כל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הוולד כמוה ואיזו זו זו וולד שפחה ונכרית משפחה מנלן דהוי עבד דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה מבת עו"ג מנלן דהוי עו"ג דכתיב כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים כל היכא דקרינן ביה כי תהיין קרינא ביה וילדו לו שפחה ובת עו"ג דלא כתיב בה כי תהיינה לא קרינן ביה וילדו לו ועו"ג ועבד דקדשו בת ישראל ונסבוה לא תפשי בה קידושי ולא צריכא גיטא מינייהו עבד מעם הדומה לחמור דכתיב שבו לכם פה עם החמור עו"ג דתניא ר׳ חנינא אומר והיא בעולת בעל בעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם וגבי ישראל איתקוש הוויו׳ להדדי דכל היכא דקני בכסף ובשטר קני נמי בביאה וכל היכא דלא קני בכסף ובשטר לא קני בביאה והיכא דאיעברה מיניה וילידה לא שרינן ליה בתריה מהכא דאמר רחמנא למשפחותם לבית אבותם היכא דתפשי בה קידושי האי כיון דלגבי דידיה לא קרינן ביה כי תהיין לא קרינן ביה וילדו לו בנים ובת ישראל דילדא מעו"ג לא הואי עו"ג ודילדא מעבד לא הואי עבד:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן כ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.