שאילתא דאילו מאן דנדר נדרא קמי שמיא מיחייב לשלומי דהכי אשכחן ביעקב אבונן דבעידנא דקא אזל לבי לבן כד מטא לבי מקדשיא נדר נדרא דכתיב וידר יעקב נדר לאמר וכי הדר מבי לבן איתחזי ליה קוב"ה ואמר ליה שלם נדריך דנדרתא לי שנאמר אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואע"ג דאסיר למינדר דמן דנדר או מישתבע למיסר מידעם אנפשיה חוטא הוא היכא דעבר ונדר מיחייב לקיומי ומנא לן דמן דנדר חוטא הוא דכתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא וכתיב נמי בשלמה טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם ותניא טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר טוב מזה ומזה שנודר ומשלם ועד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא דמשלם בשעתיה והני מילי נדבה אבל נדרא לא מאי טעמא דרבי מאיר אמר לך מי כתב אשר תדור אשר לא תדור כתב ורבי יהודה אמר לך מי כתב משתדור ותשלם משתדור ולא תשלם כתיב והני מילי מילתא דלא מיחייב ביה מצוה ולא רמיא עליה אבל היכא דנדר ומשתבע לקיומי מצוה שפיר דמי דאמר רב גידל אמר רב מניין שנשבעי׳ לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך ואמאי כיון דמושבע עלה מהר סיני הוה ליה מוציא שם שמים לבטלה אמרי משום דלזרוזי נפשיה שפיר דמי והיכא דנדר או אשתבע שבועתא וקא מיחרט עלה ובעי איתשולי עלה אתי לקמי דרבנן ומיחרט ביה ומגמרינן ליה למימר אדעתא דהכי והכי לא נדרי ושרו ליה וכי שרי ליה חכם לימא ליה שרי לך ומחיל לך ואי אמר ליה מופר לך מובטל לך לא אמר כלום דא"ר יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום מאי טעמא זה הדבר כתב ותניא זה הדבר בעל מפר ואין חכם מפר חכם מתיר ואין בעל מתיר ומנלן דאית ליה היתרא לנדרא ולשבועתא מדאורייתא דאמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן כ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.