ברם צריך אילו היכא דאמר ליה עיילנא להדין חצר תורא או פירי או מאני ואמר אעיל נטירותא קביל עליה בעל חצר או לא מי אמרינן כיון דחצר קא מנטר ליה מריה כמאן דאמר ליה הנח לפני דמי וקביל נטירותא עליה או דילמא בשוקא הוא דכיון דלא צריך רשותא כי אמר ליה הנח לפני קא מקביל עליה נטירותא אבל בחצר כיון דלעיילי נמי לחצר בעי רשותא לא מקביל עליה נטירותא חצר הוא דארשי ליה גופיה לא אקני ליה לנטורה ליה מיפלג פליגי בה רבי ורבנן דתנן אם הכניס ברשות בעל חצר חייב רבי אומר בכולן אינו חייב אלא עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור הילכתא כמאן ת"ש דאיתמר אמר רב הונא אמר רב הלכה כתנא קמא ושמואל אמר הלכה כרבי וקיימא לן הלכה כשמואל בדיני:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן כ׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.