שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ט״ז, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ברם צריך חתן מהו שיצטרף לעשרה היכא דליכא בי עשרה דקא מחדן ליה אינון לא קא מצטרף או דילמא כיון דהוא נמי שייך בשמחה מצטרף ת"ש דאמר ר׳ יצחק א"ר יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המניין רב תחליפא בר מערבא איקלע לבבל ובריך שית אריכתא ולית הילכתא כוותיה רב חביבא איקלע לבי מהלא ובריך שהשמחה במעונו ולית הילכתא כוותיה דמעצב עציבי משום צערא דינוקא והילכתא כל שבעה יומי אי איכא פנים חדשות מברכינן כולהי ואי לא מברכינן חדא אשר ברא משבעה ועד תלתין אי איכא פנים חדשות מברכינן שהשמחה במעונו ואשר ברא ואי לא מברך שהשמחה במעונו מיכן ואילך אי מחמת הלולא מברכינן שהשמחה ותו לא ואי לא אמר מחמת הלולא לא וכי אמרינן מחמת הלולא עד כמה אמר רב פפי משמיה דרבא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת מכי רמו שערי באסינתא איני והא רב פפא עסק ליה לבריה לאבא מר ובריך משעת אירוסין שהשמחה במעונו שאני רב פפא דטרח ליה "אי "נמי "לחשוביה "לבריה "הוא "דבעא רבינא עסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך לאלתר שהשמחה במעונו סבר דלא הדרי ביה ולא איסתייעא מילתא והדרו ביה:
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.