שאילתא דאילו מאן דבעי למינסב איתתא מיתבעי ליה לקדושי ברישא וברוכי ברכת ארוסי׳ בעשרה וברכת חתנים בעשרה וממסר לה כתובתא דאמר רב נחמן אמר לי הונא תנא מניין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח בעז עשרה אנשים וגו׳ וחתן גופיה מצטרף לעשרה דאמר רבי יצחק א"ר יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המניין ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המניין הני מילי בברכת רחבה אבל בתפלה ובברכת המזון אלו ואלו מן המניין בין מיקמי הלולא ובין לבתר הלולא מברכין שהשמחה במעונו ת"ר מברכין ברכת אירוסין בבית האירוסין וברכת חתנים בבית החתנים מאי ברכת חתנים איכא דאמרי אשר ברא ואיכא דאמרי שהשמחה במעונו רב אשי אקלע לבי רב כהנא יומא קמא בריך כולהו מיכן ואילך אע"ג דאיכא פנים חדשות לא בריך אלא חדא אמינא ליה והא איכא פנים חדשות אמר לי לא חזינן רבנן קשישי דעבדי הכי אפושי שמחה בעלמא הוא ובחדא סגיא ברכת אירוסין מאי היא רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא דאמרי תרוייהו משמיה דרב יהודה בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי קידושין וחופה רב אחא בריה דרבא מסיים בה הכי משמיה דרב יהודה בא"י מקדש ישראל על ידי קידושין וחופה מאן דלא חתים סבר מידי דהוה אברכת המצות וברכת הפירות ומאן דחתים סבר מידי דהוה אקידושא תני חדא מברכין ברכת חתנים כל שבעה רבי יהודה אומ׳ אף בבית האירוסין מברכין אותה אמר אביי ביהודה שנו מפני שמתיחד עמה ותניא אידך מברכין ברכת חתנים בבית חתנים כל שבעה א"ר יהודה והוא שבאו פנים חדשות מאי מברך ברישא בורא פרי הגפן ברוך שהכל ברא לכבודו ברוך יוצר האדם ברוך אשר יצר את האדם בצלמו וכו׳ שוש תשיש ותגל עקרה בקיבוץ בניה בתוכה לשמחה בא"י משמח ציון בבניה שמח תשמח ריעים ואהובים כו׳ בא"י משמח חתן וכלה לוי איקלע לבי ר׳ בהלוליה דרבי שמעון ברבי ובריך חמש רב אשי איקלע לבי רב אשי בהלוליה דמר בר רב אשי ובריך שית לימא בהא קמיפלגי דמר סבר חדא יצירה הואי ומר סבר שתי יצירות הוו לא דכולי עלמא חדא יצירה הוה מר סבר בתר מעשה אזלינן ומר סבר בתר מחשבה אזלינן כרבי אבהו דרבי אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו רב אשי אקלע לבי רב כהנא יומא קמא בריך כולהי מיכן ואילך אמר ליה אי איכא פנים חדשות מברכינן כולהי ואי לא אפושי שמחה בעלמא הוא ובחדא סגיא ומברך שהשמחה במעונו ואשר ברא משבעה ועד תלתין בין אמר ליה מחמת הלולא ובין שלא מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.