כי תצאשאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לאינסובי לממזרא אתתא בת ישראל דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' ולא מיבעיא לממזירא דאסיר לבת ישראל אלא אפילו היכא דעבר ונסב מפקינן מיניה כל בני ובנתא דהוו ליה ממזירי אינון דכתיב גם דור עשירי לא יבא לו מאי לו הלך אחר זרעו וכי היכא דממזירא אסיר ליה למינסב בת ישראל ממזרת נמי אסירא לאיתנסובי לבר ישראל מ"ט לא יבא ממזר דקרינן ממזר כתיב אמר רחמנא האי ממזר הוא לא שנא זכרים ולא שנא נקבות ואי עברת ההיא ממזרתא ואיתנסיבת לבר ישראל כל בני דהוה לה ממזירי אינון ואע"ג דכתיב למשפחותם לבית אבותם ואביהן ישראל הוא בתרה דידה שדינן להו מאי טעמא לא יבא לו כתיב הלך אחר פסולו ולא מיבעי' ממזירא דאסיר למינסב בת ישראל אלא אפי' כהן ולוי דכשירין אינון ולבסוף איפציעו או אידכיאו אסיר להו למינסב בת ישראל דכתיב לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' ולא מיבעיא פצוע דכא וכרות שפכה דאסיר ליה למינסב בת ישראל אלא אפי' נסב איתתא ואית ליה בני בכשרותא ולבסוף הוה או פצוע דכא או כרות שפכה כממזרא שויה רחמנא והני מילי היכא דהוה פצוע דכא וכרות שפכה בידי אדם אבל בידי שמים כשר אמר רבא דוקא פצוע כתיב למימרא דפציעא בידי אדם הוא ולא כתיב הפצוע למימרא דפצוע ממעי אמו כשר והיכא דלית ליה אלא חדא ביצה סריס חמה הוא וכשר דתניא ומעוך וכתות ונתוק וכרות כולם בביצים דברי ר' יהודה רבי אליעזר בן יעקב אומר כולן בגיד רבי יוסי אומר ומעוך וכתות בביצים נתוק וכרות בגיד תניא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר סריס חמה ס"ד אלא כסריס חמה וכשר היכי דמי פצוע דכא כדתנן איזהו פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו ואפי' אחת מהן ואפי' ניקבה ואפי' נימוקה וחסרה כרות שפכה כל שנכרת הגיד שלו וממאי דהאי פצוע דכא שנפצעו ביצים שלו מכדי לא יבא פצוע דכא סתמא הוא דכתיב אימא מרישיה הוא אמרי היינו דא"ל ההוא מדבנן לרבא ממאי דהאי פצוע דכא שנפצעו ביצים שלו ובאותו מקום הוא דילמא דאיפציע ברישיה הוא א"ל מסתברא הואיל ובכולהי כתיב בהו דורות וקא מזהר על בניהון דפסולין והדין פצוע לא קא מדכר שמא דבניה דפסולין ש"מ דאיפציע בדוכתא דמוליד א"ל דילמא חס דחמנא על זרעיה דלא ליפסול אלא מהכא דלא יבא פצוע דכא וכרות שפכה מה כרות שפכה במקום דמוליד אף פצוע דכא במקום דמוליד וכרות שפכה נמי אימא מיאוניה אמר קרא כרות שפכה מי שהוא כרות במקום שפכה ואימא מחוטמו דמקום שפכה הוא א"ל מי שע"י כריתה שופך שלא ע"י כריתה מקלח יצא חוטמו שבין ע"י כריתה ובין שלא ע"י כריתה שופך א"ל אין מדלא כתב רחמנא כרות משפך אלא כרות שפכה ש"מ מי שעל ידי כריתה שופך שלא ע"י כריתה מקלח יצא חוטמו שבין ע"י כריתה וכין שלא ע"י כריתה שופך הוא פצוע לא תימא דאיפציעו ביצים אין אבל נפצע הגיד לא אלא אפי' נפצעו גידי ביצים דאמר רבא בכולן פצוע בכולן כרות בכולן רך פצוע בין שנפצעו ביצים בין שנפצע הגיד בין שנפצעו גידי ביצים בין שנפצעו גידי הגיד רך בין שנידך הגיד בין שנדכו גידי הגיד בין שנדכו גידי ביצים:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קנ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
