שאילתא דאילו מאן דאית ליה דינא בהדי חבריה ומשדר שליחא למיתבעי' בדינא ואע"ג דקני מיניה דכל דינא דדיינת וזביית ומיחייבת מקבל לי מצי אמר ליה ההוא דאית דינא בהדי' את לאו בעל דברים דידי את ולא אתינא לדינא בהדך דכתיב ואל הזקנים אמר וגו' ואע"ג דקיימא לן דשלוחו של אדם כמותו לאו כל כמיניה דמחייב לאחריני עד דכתיב לההוא שליחא הרשאה עילוי לההוא ממונא אמרי נהרדעאי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי אמר רב אשי לאמימר מ"ט אמר רבי יוחנן זה שליח לפי שאינו שלו וזה בעל לפי שאינו ברשותו פקדון ודאי ברשותיה דמריה קאי איכא דאמרי אמרי נהרדעאי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי דכפריה דמיחזי כי שקרא ואי מעות אינון צריך לאקנויי לי' אגב קרקע דרב פפא אקני לרב שמואל בר רב אחא תריסר אלפי זוזי דהוה מסיק בי חוזאי אגב אסיפא דבייתיה ואמרי נהרדעאי כל אורכתא דלא כתביה זיל דון וזכי ואפיק לנפשיך לאו אורכתא הוא ואמר אביי אי כתיב ביה למחצה ולשליש ולרביע מיגו דמשתעי דינא במקצת משתעי דינא אכוליה אמר אמימר אם תפש לא מפקינן מיניה רב אשי אמר כיון דכתיב כל דמתענת מן הדין עלי שליחא שויה ואיכא דאמרי שותפא שויה בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה ואי איכא פירי בארעא מגו דמשתעי דינא אפירי משתעי אגופא נמי: הני תרי אחי או תרי שותפי דאית להון דינא בהדי אחרינא ואזל חד מינהון ודן בהדיה דינא לא מצי חבריה למסתר ליה דינא: אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ואתא בעל חוב דראובן וטריף ליה משמעון ואזל ראובן ואישתעי דינא בהדיה לא מצי א"ל את לאו בעל דברים דידי את דאמר ליה ראובן במפקך חקליה מגביה עלי הדר איכא דאמרי אפילו שלא באחריות נמי משום דא"ל לא ניחא ליה דתיהוי ליה תרעומות עילויי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״נ, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.