אמר לה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה בפני שנים על מנת שתשמשי את אבא אלמא מצי הדר ביה כל כמה דלא מטא גיטא לידה דמצי למהדר ביה מן תנאי קמא דהיכא דהוה אמר רבא וכי בעינן תנאי כפול דקא יהיב לה גט לאשתו וקא מתני בהדה אבל קא מתני שליח לא בעינן תנאי כפול אדעתא דמאי דקאמר ליה הוא דמשוי שליח ואע"ג דתנאה דבני גד ובני ראובן בהדי אלעזר הכהן ובהדי יהושע בן נון קא מתני ומשה הוא דהוה להון שליח כיון דהוקשו ראשין לאבות כמאן דמתני בהדי דידהו דמי: אי נמי היכא דאמר לה על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו אע"ג דיהבא ליה דמי איצטליתו לא הוי גט דלא קא מקיים תנאה אי לאו דשקיל ליה והדר יהיב ליה ניהלה דתנן אמר רשב"ג מעשה בציידן באחד שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה: ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום ששנה ר"ש ב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.