שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״ז, ג׳

לכבשן בהדי כלים חדשים דליכא למימר לא שלט בהו נורא שפיר מי מקלי ההוא דבלע אי לא ת"ש דההוא תנור' דטחו ביה טחייא אסר' רבה בר אהילאי למיכלה לריפתא בכותחא לעולם אלמא אע"ג דשגריה לא מיקלי מאי דבלע מיתיבי אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה כיוצא בו אין שטין את התנור באליה ואם שט הפת כולה אסורה עד שיוסק התנור כי הוסק התנור מיהת שפיר דמי אלמא מיקלי ההוא דבלע תיובתא א"ל רבינא לרב אשי מאחר דאיתותב רבה בר אהילאי אלמה אמר רב קדירות בפסח ישברו א"ל רב מוקים לה לההיא בתנור של מתכות ואיבעית אימא בתנור של חרס דהא תנור סתמא קא תני זה הסיקו מבחוץ וזה הסיקו מבפנים הני נמי ליעביד להו הסק מבפנים חייס עליה דילמא פקעי ולא מסיק להו שפיר הילכך האי כוביא הסיקו בחוץ הוא ואסור אלא גבי חטאת מ"ט אמר רחמנא וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר ליהדרינהו לכבשן בהדי כלים חדשים א"ר זירא לפי שאין עושין כבשונות בירושלים וכל שכן בעזרה א"ל אביי וכי עושין אשפתות בעזרה אלא גבי חטאת כיון דלא אפשר עבדינן כבשן נמי לעביד אישתמיטתיה הא דתני רב שמעיה בקלנבו שברי כלי חרס נבלעין במקומם ואלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה תנור של מקדש של מתכת היה וניעביד של חרס אי משום נותר היסקו מבפנים הוא כיון דאיכא שתי הלחם ולחם הפנים דאפייתן בתנור וקדושתן בתנור הו"ל כלי שרת וכלי שרת דחרס לא עבדינן ואפילו ר' יוסי בר' יהודה לא מכשר אלא בשל עץ אבל דחרס לא אלמא