שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״ג, א׳

חקתשאילתא דמחייבין דבית ישראל לאיעסוקי בשיכבא למיקבריה דכתיב ויבאו בני ישראל. כל העדה מדבר צין בחדש הראשון וגו' ואמור רבנן דלא משהינן לה לאיתתא דתנן אין מניחין את המטה ברחוב מפני שמרגלת את ההספד ולא של נשים לעולם מפני הכבוד: ואמרי נהרדעי לא שנו אלא חיה אבל של שאר נשים מניחין ור' אלעזר אמר אפילו של שאר נשים אין מניחין שנאמר ותמת שם מרים ותקבר שם אלמא סמוך למיתה קבורה וא"ר אלעזר למה נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה מכפרת ומעלת ישראל מטומאה לטהרה אף מיתתן של צדיקי' מכפרת על ישראל: ואסור לאיתהנויי משכבא מן מזייה ומתכריכין דידיה וודאי פיאה נכרית אי אקציתה מחיים שריא ואי לא לא דתנן האשה שמתה נהנין משערה בהמה שנהרגה אסורה בהנאה והוינן בה והא אסורי הנאה נינהו אמר רב באומרת תנו שערי לבתי אלא מעתה אמרה הנו ידי לבתי ה"נ דשרי אמר רבא בפיאה נכרית טעמא דאמר תנו הא לא אמר כגופה דמיא והא מבעי בעי לה רבי יוסי בר חנינא שיער נשים צדקניות מהו ואמר רבא בפיאה נכרית כי קא מיבעיא ליה לרבי יוסי בר' חנינא