ברם צריך למימר אילו ישראל דירית מאבי אמו כהן פירי דגמר מלאכתן ועדיין לא מיפרשא מינהון תרומה ומעשר ההוא תרומה דמפריש מההוא כריא דידיה הוי או דכהן הוי מי אמרינן כיון דהוא ירתינון ולא הוה מיפרש מינהון תרומה ומעשר והוא ניהו דקא מפרש מינהון תרומה ומעשר הוי כי כריא דנפשיה ומאי דמפרש מינהון לכהנים בעי למיזל או דילמא כיון דאיחייב גבי אבי אמו כהן אמרינן מתנות שלא הורמו כמי שלא הורמו דמיין דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי ת"ש דא"ר נחמן אמר רבה בר אבוה ישראל שנפלו לו טבלים ממורחין מבית אבי אמו כהן מעשרן והן שלו אלמא כשהורמו דמיין וזכה בהו כהן ואורתינהו לבן בתו ישראל: אי נמי אסור לכהן לסיועי בבית הגרנות כי היכי דליתנון ליה תרומה ומעשרות דת"ר הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים ובבית הטבחים ובבית הגרנות אין נותנין להם מתנות תרומה ומעשרות בשכרן ואם עשו כן חיללו ועליהם הכתוב אומר שיחתם ברית הלוי ואומר ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו והנ"מ תרומת ארץ ישראל אבל תרומת ח"ל לית לן בה דאמר שמואל תרומת ח"ל אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות רב חמא יהיב לי' לשמעיה: ובכולן יש בהן טובת הנאה לבעלים מ"ט נתינה כתיבה בהו כיצד ישראל שהפריש תרומה מכריו מצאו ישראל אחר ואמר לו הא לך סלע זו ותנה לבן בתי מותר ואם כהן לכהן אסור מ"ט הני גומלין נינהו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.