שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קכ״ד, א׳

שאילתא דאלו מאן דבעי למיכל בישרא או דבעירא או דחיותא או דעופא לא משתרי אלא בשחיטה דכתיב הצאן ובקר ישחט להם וחיה מנלן דתניא ר"א הקפר אומר מה ת"ל אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וגו' לומר לך מה פסולי המוקדשין בשחיטה אף צבי ואיל בשחיטה ועוף מנלן דתניא זאת תורת הבהמה והעוף וכי באיזו תורה שותה בהמה לעוף ועוף לבהמה אלא לומר לך מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה אי מה בהמה בשני סימנין אף עוף בשני סימנין ת"ל זאת: תני בר קפרא זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרומשת במים הטילו הכתוב לעוף בין בהמה לדגים לפוטרו כל עיקר אי אפשר שכבר הוקש לבהמה לחייבו בב' סימנין אי אפשר שכבר הוקש לדגים הא כיצד הכשירו בסימן א' ודגים דלא צריכי שחיטה מנלן אימא ליקשינהו לבהמה וחגבים נמי ליקוש ואימא ולכל נפש השורצת על הארץ אלו חגבים אמרי לא מדכתיב הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם כתבה רחמנא לאסיפת דגים בהדי שחיטת בהמה למימרא דדגים לא בעו שחיטה וחגבים