שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קי״ח, א׳

שאילתא דאלו מאן דאיתיליד בוכרא קדוש הוא קמי שמיא דכי אייתי קוב"ה עשר מכות על מצריים מכה עשירית הכה בכוריהם מאדם ועד בהמה. ואמר קוב"ה לישראל קדישו לי בוכרי דהוו לכו חלופי הנך בוכרי דקטלית בדילכון ופרקתינכו דכתיב כי לי כל בכור בבני ישראל וגו' בכור אדם ובהמה טמאה נפדין דכתיב אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה. בכור בהמה טהורה אין לו פדיון דכתיב אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם. כי תם הוא קרב לגבי מזבח בעל מום נאכל לכהנים במומו והוא שהתירו חכם של כהנים ושל לוים פטורין מק"ו אם פטרו של ישראל במדבר שנאמר קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל וגו' דין הוא שיפטרו של עצמן: ולא שנא בן חדש ולא שנא פחות מבן חדש. ואהרן נמי אע"ג דלא הוה בההוא מניינא הא איקרו בניו כהנים הלוים ואיתקיש לדורות דכתי' והיו לי הלוים וכל מקום שנאמר לי לדורות. והנ "מ כי פטורין מלמיפרק בכור אדם ובכור חמור דאיתקש לבכור אדם. אבל מבכור בהמה טהורה לא אלא קדוש הוא.