אי נמי ברם צריך לומר אילו מאן דקא מזבין מחבריה או זבין לחבריה ואתני בהדיה על מנת שאין לך עלי אונאה תנאו קיים או לא מיפלג פליגו בה רבי מאיר ורבי יהודה דתניא האומ' לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים הילכתא מאי ת"ש דאיתמר האומר לחבירו הריני מוכר לך על מנת שאין לך עלי אונאה רב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה והוינן בה ולימא רב כרבי מאיר ושמואל כרבי יהודה ומסקנא אמר אביי מחוורתא רב כרבי מאיר ושמואל כרבי יהודה רבא אמר לעולם רב אפילו כרבי יהודה וכי תניא ההיא במפרש אבל בסתם לא גמר ומחיל אמר מי יימר דאית ביה אונאה דתניא במה דברים אמורים בסתם אף על גב דקיימא לן הלכה כשמואל בדיני בהא לא סבירא לן כוותיה דהא תניא במה דברים אמורים בסתם ורבי יהודה היא דאי רבי מאיר בכולהו תנאו בטל:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קי״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.