ברם צריך לומר גנב וגזלן דפחת גזילה גביה וקא משלם למריה אי נמי דאיתבר וקא משלם פחתא ברשותא דמריה הוי או ברשותא דפלן הוי מי אמרינן מירי דהוה אנזקין או דילמא לא דמי נזקין ברשותא דמריהו קיימי והאי מאי דאזיק משלם אבל גנב וגזלן ברשותא דידיה קאי והילכך פחתא ברשותיה קאי אם תמצא לומר גנב וגזלן ברשותיה קאי שואל מאי כיון דברשות מרה היא כנזקין דמי או דילמא כיון דחייב באונסים כגנב וכגזלן דמי ת"ש דאמר שמואל אמר רבא אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין ואני אומר אף לשואל ואבא מודה לי איבעיא להו ואבא מודה לי דשמין או דילמא דאין שמין ת"ש דההוא גברא דשאל נרגא מחבריה ואיתבר אתא לקמיה דרב אמר ליה זיל שלים ליה נרגא מעליא שמע מינה דאין שמין אדרבה מדאמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב הכי נמי דינא ואישתיק שמע מינה דשמין איתמר עולא אמר רבי אלעזר שמין לגנב ולגזלן ורב פפא אמר אין שמין והילכתא אין שמין אבל לשואל שמין מדרב כהנא ורב אסי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קי״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
