ברם צריך לומר לענין טומאה מי אקילו רבנן בתרומת חוצה לארץ או לא מי אמרינן לענין בטול ברוב הוא דאקילו רבנן דתרומת ארץ ישראל נמי מדאורייתא בטלה ברוב אבל לענין טומא' לא או דילמא כי היכי דאקילו רבנן בביטולא אקילו נמי לענין טומאה ת"ש דאמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו הני מילי באכילה אבל בנגיעה לית לן בה מדקאמרינן באכילה אסורה אמר רבינא הילכך נדה קוצה לה חלה משום דבנגיעה לא אסירה וחלת חוצה לארץ אכיל לה כהן קטן דלא חיישינן לטומאה יוצאה עליו מגופו ואף מאן דטביל לקריו והיכא דליכא טהור מפרשא קליל ושדיא לתנורא כי היכי דליפטרא לה עיסה ומפרשה אחריתי דלא תיתנשי אוריתא דחלה ואכיל לה אפילו טמא מר זוטרא משמיה דרב ששת אמר טמא טובל ואוכל בתרומה לערב ולית הילכתא כוותיה והלכתא כשמואל:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.