והאי מאן דהוה ליה סוגיא דפרדיסא ואחית ביה גופני חדתי כי ידע בהו אסיר למיכל מן פיריהו עד דפריק להו והוא דהוו שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב דמיקרי כרם באנפי נפשיה אבל לא הוי הכי לא מיקרי כרם למאן דמייתי לה מתבואת הכרם כיון דלא איקרי כרם לא צריך פדייה ולמאן דמייתי לה מהלולים אע"ג דלא מיקרי כרם כיון דדבר שאומרין עליו שירה הוא בעי פדייה וכל המיקל בארץ הלכתא כמותו בחוצה לארץ דאי איכא שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב בעי פדייה ואי לא לא אי נמי האי פרחא אילנא הוא ומיחייב בערלה דתניא צלף בית שמאי אומרי' כלאים בכרם אלמא כיון דקא מיתאכול בשתייה ירק הוא ובית הלל אומרים אינו כלאים בכרם אילן הוא אלו ואלו מודים שחייב בערלה מאי טעמא בית שמאי ספוקי מספקא להו ועבדי הכא לחומרא והכא לחומרא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.