ופירי דפרדיסא פריק להו בשתא רביעתא ואכיל להו כד הוי בהמ"ק קיים הוי פריק להו ומוסיף עלייהו חומש ומסיק להו ואכיל להו בירושלים כדתנן נטע רבעי מוסיף עליו חומש ותנן כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום לכל רוח והאידנא בחו"ל פריק להו וקלי ליה לדמיה והדר משתרי לי' למיכל בשתא חמישיתא וכמה שעור פורקני' אפי' פירי דשווי' מאה זוזי פריק להו בש"פ וש"ד דאמר שמואל שוה מנה שחיללו על ש"פ מחולל כגון המקדיש נכסים וכגון כרם רבעי דכתיב בי' קודש הלולים ואע"ג דכי אמר שמואל דיעבד אין לכתחילה לא ה"מ בזמן שבהמ"ק קיים אבל האידנא אפי' לכתחילה וכד פריק לי' מחייב לברוכי ברוך אקב"ו על פדיון הכרם דאר"י א"ש כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן והיכי פריק להו מייתי חמשה אשכולות מאותו הכרם ארבע מארבע פינותיו ואחד ואחר מאמצעיתו ומביא חטים או שעורים זה כנגד זה ומברך על פדיון הכרם ואומר תחול קדושתיה דהאי פרדסא על הלין חטי או שערי ושדי להו דפרדיסא כי היכי דמברך וכי קאמרינן דכרם רבעי מיחייב למיפרק אבל נטע רבעי לא מחייב למיפרק ה"מ בחו"ל אבל בא"י ל"ש כ"ר ול"ש נטע רבעי כולהו בעי למיפרקינהו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ק׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.