ולעניין שאילתא דשאילנא קדמיכון האי מאן דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי מי אסיר ליכנס לשבת כשהוא מעונה או דילמא כיון דלאשלומי מעלי שבתא הוא דקא בעי ובשבת גופיה לא קא מיעני ושפיר דמי תא שמע דאמר רבא כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי מי אמרינן אסור ליכנס לשבת כשהוא מעונה או לא לא הות בידיה כי אתן לבי רב יהודה בען מיניה ולא הות בידיה אמר רבא ניחזי אנן דתניא תשעה באב שחל להיות בע"ש מביאין לו ביצה מגולגלת וגומעה בלא מלח כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה דברי ר׳ יהודה שאמר משום ר׳ עקיבא ואמר רבי יהודה מעשה שהיינו יושבין לפני רבי עקיבא ותשעה באב שחל להיות בע"ש היה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח לא מפני שתאב היה אלא להראות בה הלכה לתלמידים ר' יוסא אומר מתענה ומשלים ומסקנא דשמעתא אמרינן דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענה ומשלים והלכה כרבי יוסי אי נמי אלו מאן דיתיב בתעניתא בשבתא משום בטולי חלמא בישא ולא עבד עונג שבת מאי תקנותיה ת"ש דאמר רב נחמן בר יצחק ליתיב תעניתא לתעניתיה אי נמי מאן דקא אזיל לדבר מצוה או לפירקא או לבי מדרשא בשבת מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת מי אמרינן כבוד שבת עדיף ולא יפסע או דלמא חבובי דבר הלבה עדיף ת"ש דאמר רבי תנחום אמר ריב"ל לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה או לדבר הלכה ואפי׳ בשבת ואמר ר׳ זירא מריש כי הוה אזלין לפירקא בשבת הוה מסגינא קליל קליל אמינא כבוד שבת עדיף וכי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהיטי אמינא קא מחללי שבתא כיון דשמעת להא דאמר רבי תנחום אמר ריב"ל לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה׳ ילכו כאריה ישאג אנא נמי מירהט רהיטנא א"ר זירא אגרא דפירקא ריהטא ואמר אביי אגרא דכלא דוחקא ואמר ר׳ זירא אגרא דשמעתא סברא ואמר מר זוטרא אגרא דתעניתא צדקתא ואמר רב ששת אגרא דבי טמייא שתיקותא ואמר אביי אגרא דבי הילולא מילי ואמר רב ספרא אגרא דהספידא דלויי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן א׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.