ברם צריך את למילף האי מאן דיתיב בתעניתא במעלי יומא דשבתא מהוא לאשלומיה מי אמרינן כיון דקא עייל לשבת כשהוא מעונה אסור או דילמא כיון דלאשלומי מעלי שבתא הוא דקא בעי ובשבת גופיה לא קא מיעני שפיר דמי אי נמי אילו דקא אזיל לדבר הלכה או לפירקא או לבי מדרשא או לתפלה בשבת מהו לפסוע פסיעה גסה מי אמרינן כבוד שבת עדיף ולא ליפסע או דילמא חבובי דבר הלכה עדיף ושפיר דמי בריך שמיה דקב"ה דיהב לנא אוריתא ומצוותא על ידי משה רבנא לאלפא עמיה בית ישראל תנו רבנן קערות שאכל בהן בשבת ערבית מדיחן ואוכל בהן בשחרית שחרית מדיחן ואוכל בהן בצהרים בצהרים מדיחן ואוכל בהן במנחה מיכן ואילך שוב אינו מדיח אבל כוסות וקיתונות וצלוחיות מדיח והולך כל היום לפי שאין קבע לשתייה אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת נצול משלשה פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג מחבלו של משיח מניין כתיב הכא יום וכתיב התם לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא מדינה של גיהנם מניין כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא ממלחמת גוג ומגוג מניין כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בוא גוג אמר רב יהודה אמר רב כל המתענג בשבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה׳ ויתן לך משאלות לבך עונג זה איני יודע מה הוא כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר זה עונג שבת במה מענגה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומים ורב חייא בר אשי אמר אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו הוי עונג ורב פפא אמר כסא דהרסנא אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר את השבת כהלכתה אפילו עובד עבודת כוכבים כאנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תיקרי מחללו אלא מחול לו ראו כי ה' נתן לכם את השבת על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים כתיב הכא יומים וכתיב התם לחם משנה שהיה משונה בטעם ובמראה וכן את מוצא כל תבשילין שמתבשלין בשבת טעמן טעם אחר הוי לחם משנה וכן לחם יומים כפלים וכן את מוצא כל עוסקה של שבת כפול אזהרותיה כפולות שנאמר זכור את יום השבת לקדשו וכתיב שמור את יום השבת לקדשו עונשה כפולה שנאמר מחלליה מות יומת מזמורותיה כפולות שנאמר מזמור שיר ליום השבת שכרה כפולה שנאמר לחם יומים השבת לא ניתנה אלא דוגמא לעולם הבא מה שבת לא ניתנה אלא לאכילה ושתיה ולקלס להקב"ה אף לעולם הבא אין לו לאדם אלא לאכול ולשתות ולקלס להקב"ה שכן יואל הנביא אומר ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם ואף הקב"ה הזהיר להן לישראל ואמר להן כל מי שהוא מחלל את השבת כבודי הוא מחלל מעשה ברבי עקיבה שהיה יושב בשבת לפני טורנוסרופוס הרשע אמר לו טורנוסרופוס מה יום מיומים א"ל ר׳ עקיבה מאי את גבר בגברי א"ל מאי אמרי לך ומאי אמרת לי א"ל אמרת לי מאי שנא שבת משאר יומי ואמרי לך מאי שנא טורנוסרופוס משאר גברי א"ל טורנוסרופוס דצבי מלכא ליקורי א"ל ר' עקיבא שבת נמי דיצבי קמיה קב"ה ליקוריה אמר ליה מי יימר דהוא שבתא דילמא ליתיה אלא חד בשבא או תרי בשבא דבזה גשמים וטללים ובזה גשמים וטללים בזה משיב רוחות ובזה משיב רוחות בזה נולדים ובזה נולדים בזה מתים ובזה מתים א"ל רבי עקיבא בעל הבית שעירב מטלטל ומכניס ומוציא מרשות לרשות אמר לו טורנוסרופוס ממה ילפינן א"ל רבי עקיבא ממן שהיה יורד לישראל שבכל יום היה יורד ובשבת אינו יורד א"ל הנח ממן שלא היה יורד בימינו נילף מדבר אחר א"ל ממאי נילף מנהר סמבטיון שהוא רץ כל הימים ובשבת הוא עומד אמר ליה אף בנהר הזה איני מאמינך שאיני יודע את מקומו אמר ליה רבי עקיבא לך אצל מעלה זכורים שכל הימים הוא עולה בידו ובשבת אינו עולה בידו המתים יודעים שהוא שבת והחיים לא ישמרו אותה ועוד א"ל לך אצל קבר אביך שכל ששת ימים מעלה עשן ובשבת אינו מעלה עשן הלך ובדק בקבר אביו וראה שבכל יום מעלה עשן ובשבת פוסק אמר שמא נגמר גזר דינו א"ל חזור ובדוק מראש חזר ובדק וראה כך א"ל שמא נתגייר אבי ולכך פוסק מקברו בשבת א"ל לך שאל את אביך ויאמר לך הלך ועשה כשפים והעלהו מקברו א"ל מה שבחייך לא שמרתה במיתתך אתה משמר א"ל לא כי אלא מלאך שהוא ממונה עלינו דומה שמו והוא דן אותנו בכל יום ויום ובערב שבת עם חשיכה בת קול מכרזת ואומרת הנח להן לרשעים אלו וינוחו ומניחים אותנו כל השבת כולה ובמוצאי שבת עם חשיכה צועק המלאך שהוא ממונה על הרוחות ואומר חיזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהן ולכך ישראל מזכירין בסדר מוצאי שבת ואומרין ויהי נועם יי׳ אלהינו עלינו במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים שחל להיות בשבת מיכן רמז לויהי נועם במוצאי שבתות. אמר רבי שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי אמר הקב"ה לישראל היו משמרין את השבת שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה בזו כתו׳ שמירה ובזו כתו׳ שמירה בזו כתו׳ שמירה כי אם שמור תשמרון את כל המצוה ובשבת כתוב שמור את יום השבת לקדשו השבת נתנה על ידי משה והתורה נתנה ע"י משה השבת נתנה על ידי משה דכתיב ראו כי ה׳ נתן לכם את השבת והתורה נתנה ע"י משה דכתיב ויתן אל משה ככלותו אמר הקב"ה אם שמרתם את השבת אני מקבץ גליותיכם שנאמר כה אמר ה׳ לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו׳ מה כתיב אחריו נאם ה' אלהים מקבץ נדחי ישראל וגו׳ אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת כיצד מצא בהמה נאה אמר זו לכבוד שבת למחר מצא אחרת נאה הימנה היה אוכל את הראשונה ומניח את השנייה נמצא כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה בו ברוך ה׳ יום יום ועוד כך היה מנהגו של הלל הזקן במעלי שבתא אומר לו אדם להיכן אתה הולך אומר לו לעשות מצוה ואיזו היא מצוה לבית המרחץ כדי לנקות את הגוף בשביל כבוד שבת דאמר רב יהודה אמר שמואל כך היה מנהגו של ר׳ יהודה ברבי אלעאי בערב שבת מביאין לו עריבה מליאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו ומתעטף בסדין המצוייץ דומה למלאך יי׳ צבאות והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן אמר להם בניי לא כך שניתי לכם סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין והלכה כבית הלל ואינהו סבור משום כסות לילה אמר רב יהודה אמר רב אילמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן כל אומה ולשון שנא׳ ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו וכתיב בתריה ויבא עמלק וגו׳ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהילכתן מיד היו נגאלין שנאמ׳ כה אמר ה׳ לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו׳ וכתיב בתריה והביאותים אל הר קרשי ושמחתים בבית תפלתי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן א׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
