נחזור ללשון רבינו: כיצד קורעו לבשלו אפילו לבשלו בהדי בשר ואמתניתין קאי דקתני הכחל קורעו ומבשלו בכל הענינים (אמר רב יהודה) קורעו שתי וערב וטחו בכותל ומבשלו בקדירה אפילו בהדי בשר והא דקרע לי ואנא איכול בצלי או בקדירה קאמר דכי הדדי נינהו, והא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב אלא לקדירה כלומר לבשלו בקדירה עם בשר דקדירה משמע עם בשר, כדתנן (ק"ח א') אם יש בנ"ט בקדירה ואפילו בקדירה בלא בשר לא בעינן שתי וערב אלא קורע קצת כדפרשינן. אמר להו רב נחמן זויקו לה כחלי, פי' כמו הני ארמאי זווקאני שנפוחים כנודות. וכן פי' בערוך הכי, פי' זויקו לה כחלי בשלו לה כחל בחלבו כשתבשל יהיה נפוח כנוד ומלא מן החלב וכגון שלא קרע שתי וערב ובקדירה ובקריעה גרידתא ובלא בשר קאמר רב נחמן דאכתי זויקא הוא כיון שלא קרעו שתי וערב ולא טחו והא אנן קורעו תנן ופי' שתי וערב וטחו בכותל ומתרץ ההיא לקדירה, פי' ההוא להתירו לבשל בקדירה בהדי בשר דבבשול בהדי בשר בעינן שתי וערב וטחו בכותל. אבל בקדירה בלא בשר בקריעה קצת סגי ומקשינן והא אפילו בקדירה בלא בשר בברייתא לעיל אמור לכתחלה דהכי משתמע בלא בשר כדפרשינן ובדיעבד שרי כדקתני כחל שבשלו בחלבו מותר דמשמע בדיעבד. ורב נחמן מתיר אפילו לכתחלה הוא הדין דאפילו לכתחלה שרי ורב כלישנא קמא דרב סבירא ליה דהלכתא הכי, וכן פירש ר"ח דהלכה כלישנא קמא דרב דתניא כוותיה, ואין דברי הקונטרס שדוחק ואומר שרב נחמן פליג אלישנא דהלכתא דאמר ובשל היינו צלי וזויקו היינו שפודו ואין נראין א"כ לישני ליה כי תניא בברייתא בבישול ובדיעבד באשל גדול המתיר לא הפסיד:
ספר יראים · סימן ס״ג, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.