ספר יראים · סימן ס״ג, י״א

תניא בביצה פ' ראשון (ז' א') השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאוכלן בחלב ואם היו מעורות כגידין אסור. פי' ר"י גאון מ"ט מותרות ביצים פירשא בעלמא הוא ה"מ לענין בשר בחלב שחוטה אכל ודאי שחט גוי תרנגולת ומצא ביצים גמורות אע"ג דאינן מעורות כיון דאיסור נבלה דאורייתא היא אסורים, דקתני גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה בעדיות [רפ"ה] ביצת נבילה אם כיו"ב נמכרת בשוק ב"ש מתירים וב"ה אוסרים. למדנו מדבריו שאסור ליתן ביצים גמורות הנמצאים בתרנגולת בחלב היה וכגבינה דאיסור דאורייתא כאשר פי' למעלה שהיה ועוף בחלב דאורייתא. אעפ"י שיש לדחות ראיה דעדיות, דהא לא דמי להא דאסרי לה ב"ה בנבילה לאו משום דבשר הוי, דאפילו אין תורת בשר עליה מיתסרי בנבילה דכתיב לא תאכל כל נבילה כל הנאכל בנבלה נאסר אכל לענין בשר בעינן וכיון דמגמרא נפקי מתורת בשר: