תולדות החמץ. שאור שהכסיפו פניו כדתנן (שאור) ישרף והאוכלו פטור, איזהו שאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו. וכשם שיש תולדה לחמץ כך יש תולדה לזמן איסור החמץ בי"ד בניסן מתחלת ה' עד סוף ו', כדתנן בפסחים פ"א (י"א ב') ר"י אומר אוכלין כל ד' ותולין כל ה' ושורפין בתחלת שש. אבל תחלת שבע ולמעלה אסור מן התורה. וטעמא מפרש התם שנאמר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ואמרינן לרבות ארבע עשר. ומקשינן ואימא מצפרא ומשנין אך חלק. ולרבות לילי חמשה עשר לא איצטריך דכתיב בערב תאכלו מצות, ואיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, דכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וכו' הכי איתא בפסחים פ"א (ד' ב'):
ספר יראים · סימן נ״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.