ספר יראים · סימן מ״ה, ל״א

שבתי וראיתי כי לא לקלים המרוץ אמר הקהלת וכמשאה"כ משלי ט"ז ט' לב אדם יחשב דרכו וה' יכין צעדו. אין לו לאדם אלא מה שעיניו רואות ומוטל עליו להתבונן עד שהוא מוצא ועד מקום שידו מגעת ומה' אשאלה עזר לחונני דעה והשכל וסמכתי יתידותי עמשכ"ר הרא"ם בסוף הספר וחשבתים כאשר מצאתים בספר רי"ג ז"ל וכללתים בארבע מאות וששים וארבעה כי בכמה מקומות כללתי שתים כאחת עכ"ל ועפי"ז נראה במנין העשין שכתב הרמב"ם בספר המצות שלו חסר מהם ביראים תשעים ותשעה ואלו הן. א] לידע שיש שם אלוה שנאמר אנכי ה"א. ב] לייחדו שנאמר ה"א ה' אחד. יז] לכתוב כל איש ס"ת לעצמו שנאמר כתבו לכם את השירה הזאת (כ"ה לפמש"כ ראש ס' המדע אבל בסה"מ שלו כתב להיפך ומ"ע י"ח היא). כ] לבנות בית הבחירה שנאמר ועשו לי מקדש (ואף שרבינו זכר בסי' תל"ה הך דשלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ ואחד מהם לבנות להם בית הבחירה וכן להעמיד להם מלך מ"ע קע"ג כתב רבינו שם מיהו במנין לא בא). כב] לשמור המקדש שנאמר ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות. כג] להיות הלוי עובד במקדש שנאמר ועבד הלוי. כה] לערוך נרות במקדש שנאמר יערוך אותו אהרן ובניו. כז] להסדיר לחם. ולבונה לפני ה' בכל שבת שנאמר לחם פנים לפני תמיד. כט] להבעיר אש במזבח העולה תמיד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח. ל] להרים את הדשן מעל המזבח שנאמר והרים את הדשן. לב] לחלוק כבוד לזרעו של אהרן ולהקדימו לכ"ד שבקדושה שנאמר וקדשתו. לד] לשאת את הארון על הכתף כשנושאים אותו שנאמר עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו. לה] למשוח כהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה שנאמר שמן משחת קודש. לו] להיות הכהנים עובדים במקדש משמרות משמרות ובמועדים עובדים כאחד שנאמר וכי יבא הלוי לבד ממכריו על האבות. לט] להקריב תמידין בכ"י שנאמר שנים ליום עולה תמיד. מא] להוסיף קרבן אחד בכל שבת שנאמר וביום השבת שני כבשים. מב] קרבן ר"ח. מג] קרבן בחג הפסח. מד] להקריב מנחת העומר. מה] קרבן ביום עצרת. מו] להניא שתי הלחם עם הקרבנות הקרבין בגלל הלחם ביום עצרת. מו] להוסיף קרבן בראש השנה. מח] להוסיף קרב; ביום הצום. נ] להוסיף קרבן בחג הסוכות. נא] להוסיף קרבן ביום שמיני עצרת. נט] לתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת הצרות שנאמר ותקעתם בחצוצרות. ס] להיות כל קרבנות בהמה מיום שמיני והלאה. סא] להיות כל קרבן בהמה תמים. סג] מעשה העולה. סד] מעשה חטאת. סה] מעשה האשם. סו] מעשה זבח השלמים. סז] מעשה המנחה. פד] להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה שנאמר ושם תעשה כל אשר אנכי מצדך (וט"ס מש"כ בראש ספר המדע תיבת היום). פה] להספל בהנאת הקרבנות מחו"ל לבית הבחירה. פו] לפדות קדשים בעלי מומין ויהיו מותרין שנאמר רק בכל אות נפשך תזבח. פז] להיות התמורה קדש שנאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. צג] לגלח הנזיר שערו על קרבנותיו אם נטמא שנאמר וכי ימות מת עליו. צה] לדון בהפרת נדרים. צו] להיות כל הנוגע בנבילה טמא. צז] להיות שמונה שרצים מטמאין. צח] להיות האוכלין מתטמאין. קב] להיות בגד מנוגע טמא ומטמא. קד] להיות הזב מסמא. קה] להיות ש"ז מטמא. קז] להיות המת מטמא. קיא] להיות המצורע מגלח את כל שערו. קיב] להיות המצורע ידוע לכל בדברים האמורים בו. קיז] להיות מקדיש שדהו נותן כערך הקצוב בפרשה שנאמר והיה ערכך לפי זרעו. קיט] להיות נטע רבעי קדש שנאמר יהיה כל פריו קדש הלולים לה'. קלט] להיות גאולה בבתי ע"ח עד שנה. קט] למנות שני יובל שנים ושמיטים שנאמר וספרת לך שבע. קמב] לנגוש לנכרי. קמט] לבדוק בסימני בהמה שנאמר זאת החיה אשר תאכלו. קג] לבדוק בסימני העוף. קנא] לבדוק בסימני חגבים. קנב] לבדוק בסימני דגים. קנז] לספר ביצ"מ בלילה הראשונה של חג המצות שנאמר והגדת לבנך. קעא] ליתן מחצית השקל בכל שנה. קעב] לשמוע מכל נביא שיהא בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע שנאמר אליו תשמעון. קעג] למנות מלך. קעד] לשמוע מכל בית דן הגדול שיעמדו להם לישראל. קעו] למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל. קעז] להשוות בין בע"ד בשעה שעומדים בדין שנאמר בצדק משפוט עמיתך. קעח] להעיד בב"ד למי שיש לו עדות. קעט] לחקור העדים הרבה. קפב] להכין שש ערי מקלט. קפג] לתת ללוים ערים לשבת. קפז] להעביר ז' אומות מא"י. קפט] לזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק. קצ] לעשות כמלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה שנאמר כי תקרב אל עיר וגו'. קצא] למשוח כהן במלחמה. קצב] להתקין יד במחנה שנאמר ויד תהיה לך מחוץ למחנה. קצח] לנכרי תשיך. רז] לאהוב את הגר שנאמר ואהבתם את הגר. ריג] לבעול בקדושין. רב] לדון במפתה שנאמר וכי יפתה. רכב] לגרש כשטר. רכד] להלקות לרשע. רכה] להגלות הרוצח בשגגה. רכו] להיות ב"ד הורגין בסייף שנאמר נקם ינקם. רכז] חנק. רכח] שריפה. רכט] סקילה. רלג] ליעד אמה עבריה. רלד] לפדות אמה עבריה. רלו] להיות החוכל משלם ממון. רלז] לדון כנזקי בהמה. רלח] לדון כנזקי הבור. רלט] לדון לגנב. רמ] לדון בנזקי השן. רמא] לדון בנזקי האש. רמב] לדון בנזקי ש"ח. רמג] לדון כדין נושא שכר והשוכר. רמד] לדון בדין השואל. רמה] לדון בדיני מקח וממכר. רמו] לדון בדין טוען ונטען. רמז] להציל הנרדף. רמח] לדון בדיני נחלות. ונגד זה מצאנו להיראים מ"ע שאינם כהרמב"ם צ"ט במספר לפי דעתי ואלו הן סימנן צ"ב. צ"ג. צ"ד. צ"ה (ד' עשין). צ"ו. צ"ט. קמ"ג (וכוונת רבינו במשכ"ש "המתנות" אע"ג שחשב כל הכ"ד מתנות כהונה כפ"ע אולם הלך כשיטת הכה"ג שכתב במנין הפרשיות "פרשת מת"כ" וכתב מהראש"ט בהערות וקידושים להבה"ג אות ט' וז"ל וכן מת"כ שמנאם אחת אתת בעשין חישכם ג"כ בפרשה להיותם ככלל מצוה על הב"ד לקדש הכהנים ולקבוע חלקם כמתנות אלו בשגם כי בפרטים מדבר ממצות ההפרשה ובפרשה מהנתינה לכהנים עכ"ל). קמ"ד (יו"ד עשין). קמ"ה (ד' עשין). קנ"א. קנ"ג. קנ"ד. קנ"ה. קנ"ח (עיי"ש תועפות ראם אות ב'). ק"ס (ב' עשין). קס"ב. קס"ו (עיי"ש תועפות ראם אות א') ק"ע. קע"כ. רי"ט. ר"כ. רכ"ו. רכ"ז (ד' עשין). רל"א. רל"ב. רל"ה. רנ"ד. רנ"ה. רנ"ז (ב' עשין. ומשכ"ר ללמוד וללמד אינו נחשב כלל למנין דללמוד ככר חשב בסימן רנ"ד "תלמוד תורה" ובסימן רנ"ח "ושננתם" ולשלשה לא שמענו וכן ללמד ככר חשב בסי' רכ"ה למד כנך תורה ומצות אלא אגב לשמור ולעשות כתב ללמוד וללמד כמשכ"ר בפנים הספר סי' רנ"ו ודלא כמהראש"ט בסדר מנין המצות שלו לשיטת בה"ג וכבר השיגו בספר דבר מצוה עיי"ש). ר"ס. רס"ב. (י"ט עשין. ואע"ג דנר חנוכה כתב רבינו בסי' תכ"ט שאינו נכנס למנין עכ"ז ההלל של שמונה ימי חנוכה מנה רבינו כמש"כ בפנים הספר סי' רס"ב עיי"ש תועפות ראם אות ב'). רס"ג. רס"ו. רס"ח. ת"י. תי"ב. תי"ד. תט"ז. תי"ז (ח' עשין). תכ"ט. ת"ל. תל"א. תל"ד. תל"ט. תמ"ח. תמ"ט. ת"ן. תנ"ב. תנ"ג. תנ"ד. תנ"ה. תנ"ח. תנ"ט. תס"ד. וכזה נשלם מנין העשין לדעת רבינו ג"כ: