ספר יראים · סימן ת״א, א׳

סימן תא (יז) ציצית. אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד. יתברך שם יוצרנו נצח חבב את ישראל והקיפן במצוות תפילין בראשיהן ובזרועותיהן ומזוזה בפתחיהן וציצית בבגדיהם ועליהם אמר דוד ע"ה שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ד' ציציות ב' תפילין מזוזה אחת (מנחות מ"ג ב') . צוה הקב"ה שיעשו ישראל ציצית בבגדיהם דכתיב בפ' שלח לך ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם וכתיב בפ' כי תצא גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה ותניא בספרי ומייתינן לה במנחות פ' התכלת (מנחות מ"א ב') ציצית אין ציצית אלא יוצא ואין ציצית אלא משהו וכבר עלו זקני ב"ש וזקני ב"ה לעליית יונתן בן בתירה ואמרו ציצית אין לה שיעור ומסקינן במנחות (מ"ב א') אין לה שיעור למעלה אבל יש לה שיעור למטה ושיעורו למטה אמר רב פפא הלכתא (מ"א ב') ד' בתוך שלש משולשת ארבע פי' ד' חוטין וכופלן לשמונה בתוך ג' אצבעות בטלית מארכו ומרחבו משולשת ארבע גדיליה ד' אצבעות נמצא אורך כל הציצית י"ב אצבעות שהרי שליש גדיל וב' שלישי ענף כאשר נפרש לפנים. תניא (מ"ב א') ציצית אין ציצית אלא ענף וכה"א וישלח תבנית יד ויקחני בציצית ראשי ואמר אביי צריך לפרודה כצוציתא דארמאי פי' צריך להפריד החוטין שלא ידבקו חוטין זה לזה באותם ארמאים שמפרידין שערותיהם לגאוה ולנוי.