ספר יראים · סימן שצ״ט, פ״ז

וצריך שיהא עור הבתים מבהמה טהורה דתני רב יוסף (שבת כ"ח ב') לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד וכתיב בהדיא בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך ודרשו בשבת פ' ב"מ (כ"ח ב') מן המותר בפיך ומהאי טעמא נמי צריך שיהיה הקלף שהפרשיות כתובות בו מעור בהמה טהורה ועל עור נבלות וטריפות מותר כדאמרינן בשבת פ' שמונה שרצים (ק"ח א') כותבין על עור נבלות שמי שהרגו מלך משובח וזו שאלה שאל ביתוסי אחד את ר' יהושע הגרסי מנין שאין כותבין אלא על עור בהמה טהורה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך אלא מעתה על גבי נבלות וטריפות אל יכתבו א"ל אמשול לך משל למה"ד לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו מלך ואחד הרגו אספקלטורא איזה מהם משובח הוי אומר זה שהרגו מלך א"ל אלא מעתה יאכלו א"ל התורה אמרה לא תאכלו ואתה אמרת יאכלו א"ל קלוס. וכשנותן הפרשיות בתוך הבתים יתנם בשכיבה ולא בזקיפה שכך היו לוחות מונחות בארון וכן שמעתי מפי רש"י שנאה היה לתת ספרי תורה בשכיבה ולא בזקיפה. ותניא בפ' הקומץ רבה (מנחות ל"ב א') הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס קלף במקום שיער דוכסוסטוס במקום שיער פי' אותו של צד השיער נקרא קלף ואותו של צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פי' רב האי גאון ז"ל לוקחין העור וחולקין אותו לשנים אותן של צד השיער נקרא קלף ושל צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פי' מקום בשר ומעבד להו לתרווייהו במקום דבוקם ולצד הבשר ולצד השיער לא מעבד להו וכותבין שניהם על המעובד שהוא הנאה והיינו דתניא קלף במקום בשר פי' הצד של מקום הבשר ולא מקום בשר ממש והיינו מקום דבוקו דוכסוסטוס במקום שיער צד מעובד שהוא לצד השיער מקום שהיה דבוק לקלף שנקלף ממנו ותניא שינת פסול ולא קיי"ל הכי אלא כר' אחי קיי"ל דתניא בשבת פ' המוציא (ע"ט ב') ובמנחות פ' הקומץ (שם) שינה בזה ובזה פסול ור' אחי מכשיר וכוותיה קיי"ל דמוקמינן פ' המוציא דקאי (רב) דכוותיה ותניא בשבת (שם) ובמנחות (שם) ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הא מורידין עושין ומוקמינן לה במנחות כר' אחאי הלכך עורות שלנו שאינם קלף ודוכסוסטוס שלא נעשו באותו ענין שפירשתי כשרים.