ספר יראים · סימן שצ״ט, פ״ו

למדנו כתיבתן צא ולמד הנחתן בארבע בתים בתפילין של ראש דתניא במנחות (ל"ד ב') כיצד סדרן פי' סדר הנחתן בבתים קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל פי' מימין הקורא ושמאל הקורא והוא למניח להפך וה"פ נותן קדש משמאל המניח בבית החיצון ואח"כ נותן בבית השני והיה כי יביאך וחוזר לצד אחר ונותן שמע בבית החיצון לימינו של מניח ובבית השני והיה אם שמוע וכן שמעתי מרבינו יעקב ז"ל שקבלה היתה בידו מרב האי הגאון ז"ל הויות באמצע פי' והיה כי יביאך והיה אם שמוע באמצע שמע חיצון לצד ימין קדש חיצון לצד שמאל ולא כדברי רבותינו שמפרשים קדש (והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע נמצאו) והיה כי יביאך ושמע באמצע והלשון מוכיח כדברי רב האי דאי כפי' רבותי הכי איבעי ליה למתני כיצד סדרן קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין. אמר רב חננאל אמר רב החליף פרשיותיה פסולה בין גוויתא לגוויתא כין גוויתא לבייתא בכל ענין פסולה. ואמרינן בשבת פ' במה מדליקין (שבת כ"ח ב') תניא הלמ"מ תפילין נכרכות בשערן ונתפרות בגידן פי' נכרכות כורך הפרשיות בשיער בהמה טהורה ונותן לתוך הבתים וצריך שיער עזים או של בקר אבל של אלים ורחלים לא מיקרי שיער כדכתיב (מ"ב ג' ד') מאה אלף אילים צמר והצמר אינו בכלל שום שער כדתנן (רפ"ט דמקואות) ר' יהודה אומר של צמר ושל שיער אין חוצצין ותנן בזבחים פ' המזבח מקדש (זבחים פ"ה ב') הצמר שבראשי רחלים ושיער שבזקן תיישים ובתיקון תפילין של גאונים כתוב וכריך להו בשערא דתורא כי היכי דלידכר לעגל ולא ליחטו כדכתיב (יהושע כ"ב י"ז) המעט לנו את עון פעור מיהו בשיער של עזים מיהא כשר ומה"ט מצוה מן המובחר לתופרן בגידי שור.