ספר יראים · סימן קע״ו, ג׳

אין לשאול. הא שלא בנפשות טוב להעמיד זה בגונב נפשות דאי שלא בנפשות הרי כבר אמור. אזהרה למכירה בפ' בהר סיני דכתיב לא ימכרו ממכרת עבד. וענש בכי תצא כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וגו'. ותנן באלו הן הנחנקין (פ"ה ב') גונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו ר' אומר עד שישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו. ואמרינן בגמרא ותנא קמא לא בעי עימור ואמרינן עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו וקיי"ל כרבנן. ותנן הגונב את בנו ר' יוחנן בן ברוקא מחייב וחכמים פוטרין. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין (וכו') אבל כלו בן חורין דהוי גר גמור והוי בכלל בני ישראל ובמנחות פ' כל המנחות (מנחות ס"א ב') תניא אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין ת"ל המקריב. וביבמות בהערל (ע"ד ב') ובכריתות שלהי פ"א (ז' ב') תניא. דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע וגו' אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה מנ"ל ת"ל אשה. טעמא דרבי קרא קאמר הא לא רבי קרא קאמר גיורת לא הויא ושפחה ביבמות כשאינה משוחררת דאמרי' עלה כי אמרי' כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה הני מילי וכו'.