ספר יראים · סימן קמ״א, א׳

סימן קמא (שנד) פדיון פטר חמור. צוה הקב"ה בפ' בא אל פרעה ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכתיב בפ' ויקח קרח ואת בכור הבהמה תפדה ופטר חמור אינו אלא בזכרים. כדתנן משניות כמה בבכורות פ"א ובגמרא (ט' א') מפיק לה מדכתיב הזכרים לה'. ותנן בבכורות פ"א (ג' ב') הכהנים והלוים פטורים. וטעמא מפרש בגמרא (ד' א') מדכתיב אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה. כל שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה והני כהנים ולוים הואיל ואינם בבכור האדם מק"ו שפטרו של ישראל במדבר אינן בבכור בהמה (טמאה) ותנן בפ"א (י"ב א') אין פודין שה בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי שנאמר בשה. והני מילי שלא בשויו של פטר חמור אבל בשויו פריק בכל מילי כדאמרינן בבכורות פ"א (י"א א') אמר ר' יצחק אמר ר"ל מי שיש לו פטר חמור לפדותו ואין לו עושה לפדותו פודיהו בשווייו אליבא דכולי עלמא. וטעמא מפרש לא יהא פדיונו [פדיונו] חמור מן ההקדש שלא אמרה תורה שה להחמיר עליו אלא להקל עליו. רב נחמן בריה דרב יוסף פריק ליה בשילקי בשויו: