תניא בת"כ תעזוב הנח לפניהם והם יעשו כל מה שירצו ואם יבזבז אפילו צ"ט אומרים לחלק ואחד אומר לבזבז לזה שומעים שאומר כהלכה יכול אפילו בדלת ובדקל פירות שהורכבו התבואה והגפן על הדקל ת"ל אותם מיעט. ומה ראית בדלת ובדקל לחלק ושאר כל הפירות לבזבז אחר שריבה הכתוב ומיעט ת"ל קציר מה קציר מיוחד שהקטן מושל בו כגדול יצאו הדלית והדקל שאין הקטן מושל בו כגדול. פי' לפיכך צריך לחלק להם שאלמלא כן לא היה מגיע ליד קטון כלום. מנין שספק לקט לקט, ספק שכחה שכחה, ספק פיאה פיאה ת"ל לעני ולגר תעזוב אותם בפ' קדושים תהיו תניא לה.
ספר יראים · סימן קכ״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Yereim HaShalem, Vilna, 1892-1901
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר יראים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.