ספר חסידים · סימן תקמ״ז, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

באותה שעה שנגזר על האדם למות באותו לילה או באותו יום חושך עליו מזלו ועיניו ופיו סתומות כשנגמר דינו כאילו מת והכרוז יוצא פלוני מת ולכך כתיב (דברים לד ה) וימת משה וכן לטובה כשגוזרים עליו חיים אור מלפני הקב"ה זורח עליו פעמים:
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.