שני דברים רגילות בבית הכסא הרהור תורה או הרהור עבירה. ועתה דברי צרכך ומחשבותיך ומחשבות חפציך לא תחשוב אותם בעת שתוכל ללמוד תורה אלא כשתלך בבית הכסא או בבית המרחץ אז תחשוב בם כדי שלא תהרהר בדברי תורה או אחר עבירה. ועוד שלבך יהיה פנוי אחרי כן מהרהורי צרכך ותלמוד בלב שלם ואל ישיאך לבך לאמר טוב שאהרהר בדברי תורה שאותו טעם שאני זוכר אם לא אהרהר אחריו אשכחנו. וכן בתוך תפלתך אם תסיר דברי תורה מלבך בעוד שאתה מתפלל או כשאתה במקום שאסור להרהר בד"ת הקב"ה ישלם לך תחת אחד ששכחת תזכור כמה וכמה דכתיב (תהלים קיט קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך עת תפלה ועת מצוה כמו שאמרו חכמים הן ותגריהן ותגרי תגריהן פטורין מקריאת שמע שהרי כתיב (תהלים יב ז) אמרות ה' אמרות טהורות וכתיב (תהלים יט י) יראת ה' טהורה וכתיב (תהלים נא יב) לב טהור ברא לי אלהים שאפילו הלב יהיה טהור במקום הטנופת ותחשוב בכל יום ובכל לילה שלא יהא רגע אחד מלחשוב אחר הקב"ה מה טוב בעיניו והיאך לעשות רצונו וממה למנוע שנאמר (משלי כג יז) בני אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום:
ספר חסידים · סימן תקמ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.