כשהגיע זמן האדם למות מלאך מזלו רואה מלאך המות כולו עינים על שאמר וכי תאוה הוא לעינים ותפקחנה עיני שניהם לראות המלאך המות שהוא מלא עינים וידעו כי ערומים הם ערום יצאתי מבטן אמי ומה שנתיראה האתון מחרב המלאך לפי שהבהמות יודעין הגזירות ורואין מלאכי חבלה של אש וכשהכלבים רואין מלאך המות הן בוכים והיינו רבותא שבא להשמיענו שמצרים היה מלא מלאכי חבלה כי אין בית אשר אין שם מת ואף על פי כן ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו:
ספר חסידים · סימן תתשמ״ה
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Chassidim, Zhitomir, 1857
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר חסידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.