וגרסינן התם (קלו, ב) אמר רב נחמן בר יצחק האידנא נהוג עלמא כתלתא סבי, כר' אלעאי בראשית הגז, כר' יהודה בן בתירה בדברי תורה, כר' יאשיה בכלאים, ובודאי מדנהוג כר' אלעאי ושבקינן להו [לרבנן] אלמא הלכתא כוותיה, וכיון שכן אף בתרומה וחלה [ומתנות] כן, דאי לא אבא דכולהו תרומה מינה הוה ילפינן לחומרא כדאמרן .ואם כן עיסת השותפין אפילו השותפין שותפין ישראלים פטורים מן החלה, ואפילו יש בשל כל אחד ואחד כדי שיעור וכל שכן שותפות דגוי, וליכא למימר דדוקא בראשית הגז הוא דהלכתא כותיה אבל בתרומה וחלה ומתנות לא, והיינו דאמרינן בפרק הזרוע (חולין קלב, ב) רבא קניס אטמא רב נחמן קניס גלימא ורב חסדא משמית כל כהנא דלא יהיב מתנתא, ואף על גב דכל הני בחוצה לארץ הוו ואילו לר' אלעאי דיליף נתינה נתינה מתרומה אף המתנות אינן נוהגות בחוץ לארץ כתרומה, לא היא דעל כרחך כיון דקיימא לן כר' אלעאי בראשית הגז אף במתנות חלה ותרומה כן, דאי אפשר לזכות שטרי לבי תרי דהא בהא תליא, דכולהו ילפינן נתינה מראשית הגז. ורב חסדא ורב נחמן ורבא בבבל היו שנהגו שם חכמים התרומה, מפני שהיו רגילין שם אנשי ארץ ישראל וכן עמון ומואב, וכל שהתרומה נוהגת שם אף המתנות כן ומדבריהם, אבל של שותפות (ש)אפילו בארץ פטורה אליבא דר' אלעאי וקיימא לן כוותיה והרי זו פטורה.
פסקי חלה · סימן ב׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פסקי חלה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.