ירושלמי (שם, ה"ג): אמר ר' יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ואומרין עליו המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא ידי חובתו בפסח ר' שמעון בן לקיש אמר כל שהאור מהלך תחתיו [אינו] חייב בחלה ואין אומרין עליו המוציא ואין אדם יוצא ידי חובתו בפסח, אמר ליה ר' יוחנן ובלבד על ידי משקה. מתניתא פליגי על ר' יוחנן הסופגנין והדובשין והאסקריטין וחלת המסרת והמדומע פטורין מן החלה פתר לה בסופגנין העשויין בחמה. ותני כן יוצאין בסופגנין שנעשו באור [ואין יוצאין בסופגנין שנעשו בחמה. יוצאין בסופגנין שנעשו באור], לית הדא פליגא על ר' שמעון בן לקיש פתר לה כשהיה האור מהלך מן הצד. ונראה מכאן דמודה ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש במה שנעשה על ידי משקין שאינו קרוי לחם. ומיהו ודאי אפילו לדעת בני מערבא לא אמרו אלא במה שגמר אפייתו או בישולו על ידי משקין כסופגנין והדובשנין (שמסופגנין) [שמטוגנין] באילפס בשמן ודבש, אבל בשאין גמר מלאכתן במשקה לחם הוא לכל דבר.
פסקי חלה · סימן א׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פסקי חלה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.