וגרסינן בירושלמי פרק קמא דחלה (ה"ד): ר' אמי בשם ר' יוחנן על הדבר הזה הלכתי אצל ר' (יושייא) [הושעיא רובה] לקיסרין ואמר לי שני תלמידי חכמים (שאינו) [שנו אותה], וחכמים אומרין לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא הנאפה בתנור חייב באלפס ובקדרה פטור. ופירוש מגלושין מים חמין לתוך קמח. ולענין פסק הלכה אלו ואלו לפטור וכל שגמר מלאכתן כן, וכדתניא בפרק כל שעה (פסחים שם) יכול יהיו המעיסה והחליטה חייבין, תלמוד לומר לחם, ר' יהודה אומר אין לחם אלא האפוי בתנור, [ואם אפוים אחר כך בין בתנור] בין באלפס בין על גבי קרקע חייבין בחלה ו[כ]דקיימא לן כר' יוחנן דמחייב. והא דקתני באידך ברייתא התם וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה עשאן באילפס פטורין בתנור חייבין, והיא דמייתו בירושלמי שכתבנו, (אי) [הא] אותביניה התם לר' יוחנן מניה ואוקימנא כתנאי, דהיינו דר' יהודה דאידך ברייתא ותנא קמא דאתי דידיה אקשי התם ר' יהודה היינו תנא קמא אלא לאו מעשה אילפס איכא ביניהו דתנא קמא סבר חייבין ור' יהודה סבר פטורין.
פסקי חלה · סימן א׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פסקי חלה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.