והנה בשעת סידור לחה"פ בשבת לא הי' מסדר תיכף הקנים על הלחם דאין סידור הקנים ולא נטילתן מלחם הישן דוחה שבת וכיצד עושה נכנס בע"ש ושומטן ונותנם לארכו של שלחן וע' תוס' דכתבו דמניחן על הרצפה דעל השלחן לא הי' מקום פנוי ע"ש ובמ"ש נכנס וסודרן על הלחם החדש. ובש"ס שם מקשה כיון דקנים דאוריית' למה א"ד שבת ואמרי' דה"ט דכל מלאכה שאפשר לעשות מע"ש אד"ש טעמא מאי דלמא מעפש לחם בכי האי שיעורא לא מיעפש לחם וע"ש בפירש"י כיון דבע"ש היה שומטן הי' מונח הישנה חצי יום עד שבת בבוקר בלא קנים ואח"ז החדשה הי' מונח חצי יום עד מ"ש בלא קנים והוי חצי יום לזה וחצי יום לזה לא מעפש לחם. נראה דיו"ט דוחה כגון אם חל י"ט ביום וא"ו לא הי' משמיט את הקנים ביום ה' עיו"ט כי יהיו מונחים בלא קנים יום ומחצה וחיישינן שמא יתעפש לחם וגם אם חל מ"ש בי"ט הי' ג"כ מסדרן במ"ש דאם לאו יהי' החדשה מונח יותר ממעל"ע וחיישינן דלמא ייתעפש לחם ע"כ בודאי דוחה י"ט דהוא דאוריית' רק א"ד שבת אבל יום טוב בין מלפניו או מאחריו דוחה כמ"ש וכ"נ דלא תני א"ד שבת ולא י"ט כמו דשנה במשנה בסוף הפרק אין אפייתן ד"ש ולא י"ט מבואר דדחי י"ט כיון דא"א בע"א והוא דאורייתא ועיין בשבת קכ"ד. ואני מסופק אפשר דאם חל י"ט בע"ש כיון דלא היו נוטלים הקנים בעי"ט כמ"ש אם כן אפשר בכה"ג היו נוטלים הקנים בשבת דבזה ל"ש לומר דאפשר לעשותו מע"ש כיון דבע"ש הוא י"ט ואיסור שבות או בונה לשיטת רש"י אין חילוק בין י"ט לשבת מה לנו איסור לאו כו' ע' יבמות. וכן בי"ט במ"ש אפשר הי' מסדרן בשבת למה לו להמתין כיון דע"כ יעבור על שבות ושבות דטלטול אפשר חמיר י"ט משבת ע' בביצה וצל"ע. ומבואר במשנה דשני שלחנות הי' באולם אצל פתח ההיכל א' של שיש וא' של זהב ועיין בדנ"ט ע"ב תוס' ד"ה א' של כו' מפלפלים די"ג של כסף במקום שיש והר"מ גורם שיש דכן כ' כאן להדיא וא"כ לא הי' השלחן הזה כ"ש דכ"ש פסול מאבן רק ממתכות כמ"ש ר"מ פ"א מהבה"ב הח"י. והלחם הי' צ"ל שלם ואם נפרס הלחם קודם שהסיר מעל השלחן אפילו לחם א' שנפרס פסול הלחם ואינו מקטיר הבזיכין ואם אחר שהוסר מעל השלחן נפרס הלחם מקטיר הבזיכין ומכל מקום הלחם פסול. הגיע זמן הלחם להסירו כגון שבת בבוקר הרי כמו שהסירו ואם נפרס אפילו על השלחן מקטיר הבזיכין והלחם פסול. ומ"ש דשבת בבוקר הי' זמן הסידור כ"נ לכאורה אף דמוספים קודמים מכל מקום ה"ל זמנו כל היום ע' במגילה בסוגיא דזמנו כל היום וחשיב מוספין אף דתמיד של שחר קודם וע"ש דמרבה סילוק בזיכין וסידור לר"י ובאמת ודאי זמנו כ"ה. אך ברש"י מנחות ד"ח ע"א ד"ה הגיע זמנה כו' היינו אחר ששה שעות כדאמרי' בפת"נ מוספין בשש בזיכין בזיין ע"כ מבואר להדיא דדין הגיע זמנו אינו אלא אחר ו' שעות וצע"ק. וע' פת"נ דמוספין בשש דרכן הי' כך אבל בודאי כשר מעלות השחר כמבואר במגילה ובזיכין גם כן כשר כ"ה כן הי' דרכם כך. ובר"מ לא ראיתי מבואר דמוספין של שבת בשש והבזיכין בשבע. אך כיון שרש"י כ"כ צריך אני לבטל דעתי. והנה לאחר שהסירו הלחם והבזיכין הקטירו הבזיכין על מזבח החיצון ומוספין קודמים לבזיכין כן הלכה וער"מ פ"ו מהתו"מ כ' דמקטירין הבזיכין קודם ניסוך היין של מוספין ועלח"מ מהיכן יצא לר"מ זה. והנה להאריך בדינים אלו צריך חיבור גדול אך הנני מקצר ועולה הערות כדרכי בעזה"י:
מנחת חינוך · סימן צ״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
