מנחת חינוך · סימן צ״ה, י׳

והנה יעדתי לבאר לך קצת צורת המזבח החיצון שהיו מקריבין עליו כל הקרבנות בבית עולמים צריכין דוקא מזבח אבנים וביתרו כתיב ואם מזבח אבנים אם זה הוא חובה מפי השמועה למדו זה וזה שנאמר בתורה מזבח אדמה שיהי' מחובר באדמה שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא ע"ג מחילות כ"ה כאן בר"מ פ"א מהמכילתא וש"ס דילן. ובמ"ל הקשה ממשנה דפרה ומבואר בר"מ ג"כ דהה"ב ועזרות הי' בנוי על גבי כיפין ותחתיהם חלל מפני קבר התהום אם כן העזרה הי' תחתיה חלל והמזבח היה עומד שם וע"ש שכ' דמוכרח לומר דוקא עזרה אבל המזבח עצמו לא הי' חלל תחתי' ומביא גם כן ראיה מירושלמי ע"ש. וע"ש עוד שכתב דשיעור חלל שתחת המזבח הוא טפח ואם יש תחתיו חלל טפח לא הוי כמחובר באדמה ופסול המזבח ע"ש שמביא זה בשם התוספתא וע"ש עוד שנסתפק אם הכבש של המזבח ישנו גם כן בדין זה דלא יבנוהו על גבי כיפין כו' כי בדין אבנים שלמות והנפת ברזל משוה הר"מ דין כבש למזבח ולא מצא טעם נכון לחלק בין ד"ז להדינים הנ"ל ואמאי לא יהיה כאן שוה הכבש למזבח ובזבחים ס"א ע"ב מבואר דעולי גולה הוסיפו על המזבח ומפרש שם דשיתין הוסיפו ועיין רש"י דבתחלה היה הבור כרוי אצל המזבח לירד שם הנסכים ועולי הגולה הכניסו הבור הזה לתוך המזבח דדרשי שתי' כאכילה ובתוס' הקשו הא אסור להיות מחילה תחת המזבח והיאך הי' הבור הזה תחת המזבח ותירצו כיון דהוא צורך המזבח שרי ע"ש. וצריך שיהי' במזבח אבנים שלמות ואבן שנפגמה כדי חגירת צפורן פסולה שנאמר אבנים שלמות כו' והבונה אבן פגום במזבח עובר בעשה ואבן שנפגם אחר שנבנה המזבח פסול האבן ושאר האבנים כשרים ומהיכן מביאים אבנים שלימות למזבח מבואר במשנה ור"מ מבתולת קרקע או מן הים וכן אבן שנגע בה ברזל פסול. וכבר ביארנו לעיל ובמצוה סוף יתרו. ובדין של שלימות והנפת ברזל שוה דין הכבש למזבח עיין ר"מ ובמשנה. ודוקא באבנים פוסל פגימה כ"ש אבל בסיד פלוגתא בש"ס אי בטפח או בכזית ופוסק הר"מ כמ"ד טפח וע' כ"מ הטעם אף דראב"י סובר בכזית ומשנת ראב"י קב ונקי לא נאמר כלל זה אלא במשנה לא בברייתא ע"ש במ"ל ובשו"ת ח"צ פלפל בזה וכתב הטעם שלא פסק הר"מ כראב"י. והנה צורת המזבח בכל התנאים מבואר כאן בר"מ פ"ב ועיין כסף משנה ולחם משנה ולבאר כאן בארוכה אין זה מכוונת החיבור אך בקיצור מה שמעכב במזבח הם ד' דברים קרן מעכב וכן אם נפגם הקרן ה"ל כמאן דליתא עיין בסוכה מ"ט ויסוד גם כן מעכב והיסוד לא הי' מקיף את ד' רוחות המזבח אלא הי' כנגד כל רוח צפון ומערב ואוכל בדרום ובמזרח אמה וקרן דרומית מזרחית לא הי' לו יסוד וכבש גם כי מעכב אם אין לו כבש פסול והרבוע מעכב דהיה צ"ל מרובע. וזה הטעם דפגימה פוסלת בסיד טפח או כזית דלא הוי רבוע בשיעור זה למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' עיין חולין י"ח ובסוכה שם תוס' ד"ה שכל כו' דריבוע הקרנות ילפינן מריבוע המזבח ודברים הללו מעכבין. ומדות ארכו ורחבו וקומתו אינו מעכב והוא שלא יפחות אמה על אמה ברום ג' אמות וכל המזבח הי' אטום בלא חלל רק הקרנות חלולים היו. ואיך היו בונין אותו עש"ס ור"מ ובכ"מ ואין להאריך. ומבואר בר"מ דמזבח שבנו עולי גולה וכן העתיד לבנות מדות ארכו ורחבו ל"ב אמות על ל"ב אמות ובזבחים ס"ב מבואר דעד ששים אמה יכולים לעשות המזבח אלא שעולי הגולה לא הוצרכו לעשות יותר אם כן אפשר בבית הג' שיבנה בב"א יעשו יותר אם יצטרכו וקצ"ע לשון הר"מ פ"ב כאן ה"ג שכתב מדות המזבח מכוונת הרבה כו' ומזבח שבנו בני הגולה כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ואין לגרוע ממנה ואח"ז כ' דהמזבח וכן העתיד לבנות ל"ב אמה כו' ובאמת מבואר דעד ס' אמה יכולים לבנות ואיך כ' דאין להוסיף על מדתו ואין לגרוע וגם סוף הפרק כתב דמדות ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין והיאך כתב כאן דאין מוסיפין ואין מגרעין ובפרט דעד ס' אמה מבואר להדיא בש"ס שהבאתי דיכולין להוסיף וצ"ע. וע' רש"י שפי' על המזבח היינו ס' אמה והר"מ כתב על מדות המזבח עיין בהלכה ד' על כל פנים זה מבואר להדיא דעד ס' אמות יכולין להאריכו ולהרחיבו וד' הר"מ צ"ע: