מנחת חינוך · סימן פ״ח, ה׳

(ב) עבדים דכל מצוה שאין הנשים חייבות עבדים ג"כ פטורים כידוע ועוד מביא הר"מ טעם ע"ש ובלח"מ. ומי שח"ע וחב"ח דעת הרבה ראשונים דחייב למ"א ודעת הר"מ דפטור והראב"ד השיגו דהוא לא כמ"א וכן בה' ק"פ ועלח"מ ומש"ל בה' ק"פ. וטומטום ואנדרוגינוס כתב הר"מ שפטורים מפני שהם ס' אשה ובלחם משנה תמה דבש"ס מבואר דאיכא מיעוט דאפילו אם נאמר אנדרוגינוס לאו ס' הוא ע"ש ובטומטום מקשה הש"ס אצטריך קרא למעוטי ספיקא ומתרץ אביי כשביציו מבחוץ דודאי זכר הוא ומכל מקום מיעטה קרא אם כן למה כ' הר"מ מפני שהוא ס' הא באמת פטור דמיעטה קרא. וגם לא הביא דאפילו ביציו מבחוץ פטור ובש"א פלפל בזה ע"ש. ובט"א כתב דאי מטעם ספק פטור אם היה טומטום בראשון ונקרע בשני ונמצא זכר חייב בתשלומין ול"ש כיון דל"ח בראשון דבאמת לא היה רק מפני ספק ועתה אגמ"ל דזכר הוא והיה חייב ע"כ עתה חייב בתשלומין אבל כיון דהתורה מיעטה אותו אם כן היה פטור בראשון מצד גזירת הכתוב ואף אם נקרע פטור בשני כיון דל"ח בראשון ועי"ש פלפול ארוך ובמ"ל הקשה תפ"ל דטומטום הו"ל ספק ערל. וע' תוס' חגיגה דף ד' ע"ב ור"מ ה' תרומות וכבר פלפלתי בדיני ערל בהק"פ ולקמן במצות תרומה בפ' אמור. ובוח"מ כאן בדיני ערל. וחרש ושוטה וקטן פטורים מפני שאינם ב"ח בשום מצוה בעולם וחרש המדבר ואפילו חרש רק באזנו אחד וכן באלם השומע ואינו מדבר אף שהם חייבי' בכל מצות האמורות בתורה דהם כפיקחים לכל דבריהם מכל מקום ילפינן בגמר' מקראי דפטורים מראיה ודעת הר"מ דכל הפטורים מראי' פטורים גם מחגיגה ותוס' חגיגה ד"ב ע"ב ד"ה שומע כ' דשומע וא"מ ומדבר וא"ש ומכ"ש חרש באזנו א' אף דפטורים מראי' חייבים בחגיגה ולקמן אכתוב אם בכל הפטורים הדין כן ואין כאן מקומו לברר השיטות וע' ט"א בקונטרס א"מ האריך להוכיח כדעת הר"מ. וסומא אפילו בא' מעיניו ילפינן דפטור מראי' וחגיגה ג"כ לדעת הר"מ ובש"ס יליף לה מיראה. ונראה להתוס' גבי מדבר וא"ש ושומע וא"מ סברו דחייבים בחגיג' ע"כ סוברים דלא ילפינן חגיגה מראי' בבנין אב ועיין בקונטרס אחרון אם כן אפשר לפי דעתם סומ' חייב בחגיגה אף דפטור מראי' אך לפמ"ש דסברת התוס' כיון דמדבר וא"ש ושומע וא"מ ילפינן מג"ש מהקהל ובקדשים דבר הלמד מג"ש אינו חוזר ומלמד בב"א ע"ש אם כן סומא דיליף מיראה ולא מג"ש אפשר דגם התוס' מודים דפטור מחגיגה דחגיגה ילפינן מב"א מראי' כמו שהביאו התוס' ירושלמי פסחים פ' ד"ה אתה טמא פטור מראיה ופטור גם מחגיגה כ"ה בפסחים פ' ע"ש בתוס' דחגיגה שוה לראיה בזה ע"ש וערל מרבינן כטמא ופטור ויש לפלפל בזה ואין כאן מקומו. חיגר ואפילו ברגלו א' וזקן שא"י להלוך בלא משענת וחולה כיו"ב ורך וענוג שצריכים משענת ולדעת רש"י שא"י לילך בלי מנעלים ולא יכנס להר הבית במנעלים עבמ"ל כל הנהו ממעטינין בש"ס מרגלים דמשמע דצריך לעלות ברגליו בלי משענת וכל אלו בודאי אף להתוס' פטורים מחגיגה דקרא דרגלים גבי חגיגה כתיב וסומא כתבנו לעיל דאפשר לשיטת תוס' חייב בחגיגה דיראה יראה גבי ראיה כתיב זה דוקא בסומא בא' מעיניו דזה אתמעט מיראה יראה אבל סומא בשתי עיניו מבואר להדיא בש"ס דאתמעט מרגלים כיון דצריך משענת אם כן רגלים גבי חגיגה כתיב ובודאי פטור מחגיגה ועבק"א לס' ט"א.