מנחת חינוך · סימן ח׳, ט׳

ונוהגת בזכרים ונקבות וכו'. ד"ז דמצוה זו נוהגת גם בנשים אינו דבר פשוט כ"כ וצריך ביאור רחב ולכאורה כיון דקיימא לן דכל מצות ל"ת בין שהז"ג בין שאין הזמן גמרא נשים חייבות ה"ה כאן וכן מבואר בר"מ פי"ב מה' עכו"ם ה"ג דכל מצות ל"ת שבתורה א' אנשים וא' נשים חייבים חוץ מבל תקיף ובל תשחית וכו' ומדסתם נראה דאין שום חילוק ובאמת צריך ביאור וכבר עמד על מבוכה זו הגאון פמ"ג בפתיחה לאו"ח דהנה מבואר בקידושין ל"ה על הא דמבואר במשנה דכ"מ ל"ת נשים חייבות אמרינן מה"מ אר"י א"ר וכן תדבר"י א"ק איש או אשה כי יעשו השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ופירש"י בד"ה לכל עונשין ולאוין עונשין מלקות הן עכ"ל אם כן בלא דריא"ר היו נשים פטורין ממצות ל"ת אך מהיקשא דריא"ר חייבין ובאמת מבואר מדבריו דהוקשו לכל עונשין ולאוי' עונשין הם אם כן אינו מוכח מדריא"ר רק לאוין שיש בהם מלקות אבל לאוין שאין בהם מלקות לא מוכח אם כן אין מוזהרים הנשים כלל וגם מהפסוק איש או אשה כי יעשו אפשר דהוקשו בלאוין שיש בהם מעשה אבל בלאוין שאין בהם מעשה לא הוקשו כלל ואין הנשים מוזהרים אם כן כאן דאין לוקין על לאו זה כמבואר בסמוך דהוי לאו שאב"מ וגם נל"ע אם כן מנלן דנשי' חייבות.