מנחת חינוך · סימן ח׳, ז׳

ע"כ לבי אומר בטח דידוע דהוא פלוגתא בגה"נ ובכ"מ אם יש בנידין בנ"ט ור"י סובר דיש בגידין בנ"ט וכמה תנאים וגם ר' יוחנן בביצה המבשל גה"נ בחלב דאמר הבערה וכו' ועל בב"ח מחייב ש"מ דס"ל יבגבנ"ט אך דאפסקא הלכתא דאב"ג בנ"ט ע"כ סוגיא אזלי למ"ד יבגבנ"ט ע"כ סובר ר"י א"ר דגידין הם בכלל בשר וגם אוקמי למשנה כר"י ור"י ס"ל יבגבנ"ט וכן ר"י ורשב"י דפליגי בגידין שסופן להקשות סברי דיבגבנ"ט ע"כ סובר רבי יוחנן דנמנים וכ"ה האמת כמ"ש דר"י ס"ל יבגבנ"ט ורשב"י סובר לענין פסח כיון שסופן להקשות אין נמנין ע"ש בתוס' הטעם אבל לפ"מ דאפסקא הלכתא פגה"נ אבגבנ"ט אם כן כל הגידין לאו בכלל בשר נינהו לשום איסור שבתורה ולענין נותר דינן כעצמות ואין חילוק בהם לגידי הצואר כי אינם בכלל בשר כלל וא"כ לא חל עליהם שם נותר לענין שרפה כמו דלא חל לענין איסור כרת, וער"מ בפסה"מ שם שמביא שהעצמות אין טעונין שרפה ולא הביא דין גידין דסמך עמ"ש אח"ז וכן בכ"מ דגידין ועצמות אינם אכילה כלל ועץ בעלמא הוא וכל הסוגיא אזלי למ"ד יב"ג בנ"ט וגם המשנה דגה"נ וירך שנתבשל כולם סוברים יבגבנ"ט ע' בחולין אבל לדידן פשוט דעץ בעלמא הוא לענין נותר ולענין פסח ודאי אין נמנין עליו כמו שאין נמנין על עצמות וקרנים וטלפים וכדומה ולפי זה תמוה לי מאוד דעת הר"מ ז"ל דהוא סובר בכ"מ דאין בגידין בנ"ט [חוץ מגיד הנשה של נבלה שכתב פ"ח מהמ"א דלוקה שתים וכבר תמהו עליו ובמצות גיד הנשה כתבתי תי' לזה ומה שיישבו האחרונים וזה ל"ש כאן] אם כן היאך פסק פ"י מהק"פ דגידין שסופן להקשות אין נמנין עליהם מבואר דגידין הרכין נמנין עליהם ואמאי הא אין בגידין בנ"ט ולאו בכלל בשר הם, הן לענין טומאה והן לענין איסורי אכילה אם כן איך יוצא י"ח פסח ולומר דיש חילוק דלענין ל"ת לא הוי אכילה ולענין עשה הוי אכילה כמו שנסתפק במ"ל פ"ה מהל' יסוה"ת שהבאנו לעיל זה אין סברא כלל חדא דגם שם הסכימו האחרונים דאין חילוק וגם א"נ דיש חילוק ימנו גם כן בפסח על עצמות וקרניים וזה ודאי אינו ומ"ש גידין והיא תמיה גדולה לפי עניות דעתי שוב האיר השי"ת את עיני ומצאתי בשער המלך דהרגיש בזה ע"ש דמקשה על רש"י בסוגיא דפירש דיי"ח פסח הא אב"ג בנ"ט ומפלפל עוד שם ומתרץ עפ"י דברי המ"ל הנ"ל אך לא הרגיש בד' הר"מ כאן ועמ"ש שמביא ד' רש"י ביצה דמבואר שם האוכל מנבלת העוף מעצמות וגידין וכו' ופירש"י דהאי תנא סובר אב"ג בנ"ט וע"ש ג"כ שדעתו דאף ר"י דסובר יב"ג בנ"ט דוקא בגה"נ של נבלה דאחשבי' אבל לכל מילי מודה דאב"ג בנ"ט ע"ש ולפ"ד הסוגיא דהכא דנמנין עליהם בפסח וגם לענין נותר דמקשה ונכלינהו וכו' ועבתו"ס נרא' דלמ"ד יב"ג בנ"ט הוי כבשר גמור והנאני מאוד מה שראיתי שהרגיש בזה כי הייתי נבוך מאוד בזה ויש לפלפל פ' העור והרוטב ואי"ה אשנה פרק זה וצ"ע שלא הרגיש שום א' ממפ' הר"ם ז"ל כאן בק"פ.