מנחת חינוך · סימן ע״ח, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועובר ע"ז כו' עובר בעשה. נראה דאף אם הוא עושה להחמיר נגד הרוב עובר בעשה זו כי צריך לבטל דעתו ואם עושה להקל נגד הרוב חוץ מה שעובר בעשה אם חולקין באיסור עובר בלאו ולוקין עליו וכן איסור מב"ד ואף כרת דבידי שמים חייב דמסרה התורה לחכמי הדור לפי מה שהסכימו הרוב כ"ה ולא בשמים הוא כמבואר בכ"ד וז"פ. ונ"פ דאם חכמי הדור חלוקין באיזה דין באו"ה חוץ דינים שצריך ב"ד בשעת מעשה כמו דיני נפשות או דיני ממונות והולכין אחר הרוב אין חילוק דאפילו חכמים קטנים מצטרפים לרוב אם הם חכמים ואל תסתכל בקנקן כו' וכן נשים חכמניות כמו דבורה ששופטת את ישראל כן באיזה דין הבא שצריך ב"ד צריכים ב"ד כשר אבל לענין מחלוקת באיזה דבר אין שום חילוק רק מי שהוא חכם חשבינן דעתו יהי' מי שיהי' כנ"פ:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.