מנחת חינוך · סימן ע״ג, ב׳

והנה לאו זה ככל הלאוין שבמאכ"א שא"א באכל שלכד"א או שנפסד מלאכול אדם. ולענין הדיני' המבוארים בר"מ המ"א. ונראה לפמש"ל דיש סוברים דעובר בעשה ג"כ אם כן אף שלכד"א או נפסד ממ"א דגרע משלכד"א עיין במק"ח תמ"ב וח"ד סי' ק"ג מכל מקום נהי דא"ע על לאו מכל מקום יש איסור תורה דעובר על העשה דלכלב תשליכון דבזה לא כתיב אכילה ועובר בכ"ע וכה"ג במק"ח סי' הנ"ל לענין חמץ דעובר בעשה אף שלכד"א ע"ש ה"נ. ולענין אי מצוה עליו להשליך אפילו פחות מכזית או אם אכלו שיהיה עובר בעשה בפחות מכזית כבר ביארתי בח"ז דבכל מ"א אף דלא כתיב אכילה מכל מקום צריך כזית דשיעורין הל"מ דצריך כזית ואין לכפול הדברים אם כן יש חילוק בין הנכללין בלאו זה כגון טרפה ובמה"ח ויוצא אבר דהם בכלל עשה אם כן אף שלכד"א עובר בעשה אבל בבשר קדשי' שיצאו חוץ למחיצה כמ"ש דאינו בכלל העשה כמ"ש התוס' דלעיל הם ככל איסורים של מ"א שהם בלאו לבד לענין שלכד"א ופשוט. ומבואר בר"מ פ"ד מהמ"א דכל דבר שהם משני שמות אין מצטרפין זע"ז כגון אכל ח"ז נבלה וח"ז טמאה פטור ממלקות חוץ מנבלה וטרפה אף על פי שהם משני שמות מכל מקום אם אכל ח"ז טרפה או במה"ח דהיא בכלל לאו זה וח"ז נבלה מצטרפין לכזית ולוקין. והטעם דטרפה תחלת נבלה ע"ש. היא מהש"ס דמעילה וד"ז דטרפה ונבלה מצטרפין לא ראיתי שם ואפשר הוא בספרא ואין הספר' ת"י. והנה לטעם שכתב דטרפה תחלת נבלה ל"ש בטרפה רק באברים מחמת מכה או במה"ח כיון דסופה למות אבל בעובר שהוציא ידו או בשר קדשים שיצא או בשר פסח דזהו גזירת הכתוב והוי בכלל לאו זה אף דלא שייך הטעם מחמת טרפה דסופה למות אם כן אם אכל ח"ז בשר קדשים שיצא עם ח"ז נבלה נראה דאין מצטרפין דל"ש הטעם דטרפה תחלת נבלה היא וז"פ. ואם אכל חצי זית טרפה באברים וח"ז בשר קדשים ודאי מצטרף דזה משם א' על כל פנים והנה אף דכלל הוא דכ"ד שהוא משני שמות אין מצטרף מכל מקום נבלה וטרפה מצטרף וה"ל כמו מש"א אם כן אפשר לענין איסורים מבטלין זא"ז הו"ל ג"כ מש"א ועיין יו"ד בפרי מגדים בפתיחה לה' טרפות הביאו בשם הב"ח דנ"מ בין נבלה וטרפה לענין איסורין מבטלין דה"ל משני שמות ע"ש מה שפלפלו בדבריו ולפמ"ש אפשר דה"ל ש"א כיון דטרפה כו' כמו כאן ואי"ה אשנה פרק זה ומ"ש הרהמ"ח דע"ב טריפות עם א' שיתר בעוף עיין ר"מ פ"י מה"ש כתב דע' טרפות ויתר בעוף שני טריפות ויש טרפות בעוף כגון טחול וע"ש בכ"מ ויש טרפות שמחולקים הפוסקים אם הוא נבלה או טרפה ומ"ש הרהמ"ח בה' ריאה צריך חיבור מיוחד. ולענין תשובה ופסול לעדות הוא ככל הלאוין שיב"מ שלוקין ונוהג בכל האישים חוץ מחרש שוטה וקטן אך אסור להאכילם בידים וכבר מבוארים ענינים אלו בחיבור זה ואין צריך לכפול וגם אם טרפה מתה אי חל איסור נבלה על טרפה לחייב שני מלקיות אין כאן מקומו: