מנחת חינוך · סימן ז׳, ו׳

ודוקא שבישל בתולדות האור אבל אם בישל בחמי טברי' דל"ה תולדות האור אינו חייב משום בישול רק עבר על עשה דצלי אש עש"ס ור"מ וגם גבי שבת פטור בחמי טברי' עיין כאן בש"ס ובה' שבת וכן גבי בב"ח לא מיקרי בישול כלל עיין ר"מ פ"ט מהמ"א ויו"ד סי' פ"ז. והנה אף דיש כאן ריבוי בשל מבושל מכל מקום לא נתרבה חמי טברי' כלל כמבואר כאן להדיא בגמרא. ואני מסופק בשבת דפסקינן אין בישול אחר בישול וכן בב"ח ע' כו"פ סי' פ"ז וגבי שבת יש סוברים דאפילו צלי אחר בישול ובישול אחר צלי' אינו חייב עס"י שי"ח אם בשלו בחמי טברי' ואח"כ בשלו באור אם חייב מי נימא דמ"מ נתבשל אך היא גזירת הכתוב דאינו חייב על תולדות חמה אבל מכל מקום לענין זה ה"ל נתבשל דהבישול אחר אינו נחשב כלל ופטור או כיון דל"ה מבשל לענין שבת אם כן לא הוי בישול וחייב אח"כ בין בשבת בין בב"ח ויבואר לקמן אי"ה במקומו וכעת ל"מ גילוי לד"ז. וכן כאן גבי פסח אם בישלו בח"ט ואח"כ בישלו בתולדות האור אפשר לספק אף דגבי פסח אפילו צלאו ואח"כ בישלו חייב מכל מקום אפשר דוקא בישול מבטל מתורת צלי' ע' טוא"ח סי' שי"ח בשם הרא"מ דלמד מכאן דגם לענין שבת יש בישול אח"צ אף דא"ב אחר בישול ועט"ז שם אבל כאן אפשר דמבושל בח"ט הוי בישול גמור רק דגזירת הכתוב דל"ה בישול אבל מכל מקום אין בישול אח"כ א"ד כיון דנתרבה יש בישול ועלח"מ דסברת הר"מ דצלאו ואח"כ בישלו חייב דהבישול מבטל אם כן אפשר דאין בישול אחר בישול. שוב האיר השי"ת את עיני וראיתי בפרי מגדים או"ח שי"ח סק"ו נסתפק בזה לענין שבת אם בישלו בח"ט ואח"ז בישלו באור אם חייב ודעתו נוטה שפטור ומותר לגמרי אם כן אפשר לענין פסח נמי א"ב אחר בישול ואפשר כיון דמרבינן מבשל מבושל זה ג"כ בכלל להר"מ וראב"י והוא ענין עמוק בס' שי"ח.