מנחת חינוך · סימן ז׳, ל״ב

ובתורה מבואר דין הפסח שיהי' מן הכבשים או מן העזים וזכר ותמים ובודאי אם הביא מן הבקר או נקבה וכדומה לא יצא עש"ס ור"מ ושחיטת הפסח על החמץ לא נחשב דין מצוה עכצ"ל דהעשין שציותה התורה אצל המצוה זה הוי דין מצוה שתעשה המצוה על תואר כך אבל הל"ת הוא דבר בפ"ע ואינו נכלל בדין המצוה ומכל מקום מפסח אין ראי' דגזירת הכתוב הוא דפסח הנשחט על חמץ כשר כמ"ש תוס' בתמורה בשם הירוש' ועבכ"מ דאל"ה נימא כ"מ דארל"ת וכו' עיין תוס' תמורה ד' ע"ב וער"מ פ"א מה' בית הבחירה הי"ד שכתב דאבן פגום פסול למזבח שנאמר אבנים שלמות ואינו נמנה למצוה בפ"ע כי הוא חלק מחלקי המצוה ע"ש במ"ל ואח"ז כתב דאם בנה אבן פגום במזבח עובר בעשה על כל פנים חוץ מה שעובר בעשה המזבח פסול ושם כתב דאם בנה במזבח אבן שנגע בה ברזל פסול למזבח שנאמר כי חרבך וכו' ותחלליה ובבונה אבן שנגע בה ברזל עובר בל"ת לא תבנה אתהן גזית והלאו הזה נמנה למצוה בפ"ע דהעשה הפרטי נכלל בעשה הכולל אבל ל"ת הפרטי אינה נכלל' בעשה הכולל כמו כאן דצלי אינו נמנה ונא ומבושל נמנה וע"ש במ"ל ול"ל להר"מ לפסול אבן גזית מחמת הפסוק ותחלליה הא פסול מחמת הלאו דהוי דין המצוה נראה דאעפ"י דהלאו מיוחד מכל מקום הל"ת אינו בכלל דין המצוה רק העשין הפרטים דנכלל בכלל עשה הכולל הוי דין המצוה אבל לא הל"ת דנמנה בפ"ע וער"מ ה' מעה"ק דכל עשיית חטאת אף חטאת העוף נכלל במצוה א' היינו תואר החטאת ואף הל"ת הנאמר בחטאת העוף ולא יבדיל חשבו הר"מ (למ"ע) בפ"ע כי הוא ל"ת ואינו נכלל בעשה הכולל ע"ש במ"ל והר"מ פ"ז מה' הנ"ל פסק דאם הבדיל בחטאת העוף פסול ולוקה וכו' והיא משנה מפורשת בזבחים ס"ד ע"ב אם כן נראה דהל"ת המיוחדת נכלל בכלל דיני המצוה ז"א דהתם ילפינן מקרא לפסול אם הבדיל ע' בד' מ"ה שם בתוס' ד"ה הבדיל ומדאצטריך קרא נראה אדרבא חטאת אינו נכלל בדיני המצוה וער"מ פ"ה מה' א"מ דפסק דכל הקרבנות אם הקריב בלא מלח כשרי' אף דעבר על עשה ולא תעשה חוץ ממנחה דכתיב בי' ברית נראה דכל הקרבנות כשרים והתם ה"ל עשה ולא תעשה דכולל כל הקרבנות דנמנה בפ"ע ע"ש בר"ם אם כן ודאי סברא דבעי קרא למפסל. הכלל ד"ז צריך ביאור רחב בכ"מ בקדשים דאף דיני המצוה הנכללים בעשה הכללי מכל מקום אינו מעכב אם אין קרא לעכב ע' מנחות י"א לא בלל וכו' כשרה ולא יצק יש קרא לפסול ועוד כמה ענינים וב"ה הגומר עלי יעזרני לברר הדבר היטב.