מנחת חינוך · סימן ז׳, כ״ח

והנה ז"פ למעיין בסה"מ של רבינו דיש כמה דינים אצל כל מצוה ויש כמה ציווים איך יעשו המצוה אין נחשב כל ציווי מצוה בפ"ע דא"ז מצוה בפ"ע רק התורה ציותה דעל תואר כך וכך יעשו המצוה כגון חטאת יש כמה דינים היאך יעשו וכן יבום וחליצה והרבה מצות צותה התורה שיהי' על תואר כך. והנה כאן הוא במנין המצות לאכול פסח בליל ט"ו אינו נחשב מצוה בפ"ע שיהי' צלי אש דזה באמת דין המצוה דהפסח יהי' נאכל בדרך זה צלי וגם על מרור ולא נחשב כלל מרור בפ"ע דמצות הפסח הוא על תואר כך ולולי דהתורה ריבתה עיין במכילת' הובא בכ"מ דמרור אינו מעכב הי' מעכב הפסח כי הי' נחשב מדיני המצוה ואם כן ז"פ מי שאכל זית פסח שצריך לצאת י"ח ואכל חי או צלי ע"י ד"א ל"א דעבר בעשה דצ"א ומכל מקום קיים המצוה של אכילת פסח לשיטת התוס' דמהב"ע אינו אלא דרבנן ובמק"א הארכנו ואין כאן מקומו אלא באמת ל"ק המצוה כלל כי דיני המצוה הוא כך כמו תפילין דצריך ד' פרשיות ועוד דינים ואם נחסר איזה דבר ל"ק המצוה וז"פ למי שמורגל בס' המצות.