שלא לקלל כו'. עיין ר"מ פכ"ו מה' סנהדרין והנה הרהמ"ח נתן טעם דלא יספיק לנו עונש אלא אם כן הזהירה תחלה דאל"כ הי' במשמע שיהא רשות ביד הרוצה לקבל העונש לעבור כו' אך ק"ל ע"ז מסנהדרין נ"ו דאמרינן שם ונוקב שם ואזהרתי' מאלהים לא תקלל ואמרינן דלמא פרושי שמי' דכתיב אשר נקבו בשמות ואזהרתי' את ה' אלהיך תירא ומתרץ אזהרת עשה ל"ש אזהרה וכ"ה בתמורה ד"ג ע"ב וד' ע"א ואי כדברי הרהמ"ח למה אזהרת עשה ל"ש אזהרה כיון דהתורה מנעה מזה מ"ל בלשון לאו או בלשון עשה כיון דידענו שאין רצון השי"ת בזה לבד העונש ועיין במכות די"ג ע"ב ע"כ טעם זה צ"ע. אך הרהמ"ח בעצמו נתן התנצלות שאינו כותב טעמים למצות ע"ד בירור ובודאי זה קבלה ביד רז"ל דלא ענש אלא אם כן הזהיר:
מנחת חינוך · סימן ס״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.