מנחת חינוך · סימן תר״ז, א׳

שנצטוינו להתודות לפני השם ב"ה וכו' וע"ז נאמר ואמרת לפני ד' אלהיך בערתי הקדש מן הבית וכו'. דינים אלו מבוארים בר"מ פי"א מה' מע"ש ונ"ר ובטור ובש"ע יו"ד סי' של"א וכ"ה. במצוה זו נכלל עוד מצוה והיינו ביעור והוא מצוה בפ"ע דאפילו באותם שפטורים מן הוידוי מכל מקום חייבים בביעור כי דין ביעור מבואר בפ' ראה מקצה שלש וכו' ומצוה זו דוידוי הוא בפ' כי תבא ומבואר במשנה דמע"ש דמעשה ר"ג וזקנים שהיו באים בספינה אמר ר"ג עישור שאני עתיד למוד וכו' ופר"ת שהיתה שעת הביעור ע' בקדושין דף כ"ו ובב"מ ור"ג וסייעתו היו בשעת חורבן ב"ש כידוע והוידוי ביטל יוחנן כה"ג כמבואר במשנה יוחנן כה"ג העביר וידוי המעשר וזה היה בתחלה בב"ש חזינן אף שלא היתה הוידוי מכל מקום מצות ביעור איכא וכן בסנהדרין דף י"א ע"ב דר"ג שלח איגרות וכו' דזמן ביעורא מטי וכו' ובימיו לא היו מתודין כי נבטל קרוב לג' מאות שנה למי שיודע חשבון הדורות עיין בר"מ בהקדמה לסדר זרעים ועוד בספרי הדורות ודבר זה ידוע לכל תלמיד חזינן דמצות ביעור הוא מצוה בפ"ע ואין הוידוי מעכב. ודע דלהר"מ בפ"א מה' תרומות ומעשרות בכל ימי ב"ש הי' רק מדרבנן כיון שלא הי' ביאת כולם ומובא כ"פ בח"ז אם כן הביעור שהי' אז הוא ג"כ מדרבנן (רק ביכורים הי' מה"ת) כמו שתקנו תו"מ כן תקנו ג"כ הביעור ותקון רבנן כעין דאורייתא וכן הוידוי עד יוחנן כה"ג הי' רק מדרבנן אך יוחנן ביטל הוידוי לגמרי והתוס' בקידושין [כתבו] על ר"ג הא לא סיים המקום בצפונו או בדרומו ולא הוי הפרשה בכה"ג דאומר תרומת כרי זה בתוכו ולא סיים המקום לא אמר כלום אף דלענין ביעור די בזה ע"ש והריטב"א כ' דר"ג סובר יש ברירה וכשאוכל ומשייר אמרינן הוברר הדבר למפרע וכו' והובא דבריהם במנ"ל כאן וכ' למאן דל"ל ברירה ל"מ זה וקצ"ע דר"ג ור"י ור"ע כולם יסברו דיש ברירה וצריך לעי' בסוגית הש"ס בדיני ברירה ולשי' הר"מ דבזמן ב"ש והאידנא תו"מ רק מדרבנן ניחא בפשיטות דבדרבנן קי"ל דיש ברירה ע"כ לא הי' צריך לסיים המקום ואין כאן מקומו להאריך בדיני ברירה. והנה מצוה זו דביעור הן לשי' הסוברים דתו"מ בזה"ז דרבנן נוהג האידנא ג"כ הן מן התורה או מדרבנן כמו בזמן הב"ש אך מ"ע של וידוי יתבאר בסמוך בס"ד דיש דעות אם נוהג בזמן שאין מקדש מן התורה וגם לאחר שביטל יוחנן כה"ג הוידוי ויתבאר בס"ד. והנה הביעור מצוה בפ"ע כמ"ש אך הוידוי לא הי' אלא אם כן ביער וכ"ז שיש מתנות בידו אינו מתודה כאשר יבואר בסמוך בס"ד. ואיני מבין מדוע לא מנו הר"מ וסייעתו מוני המצות מצות ביעור למ"ע בפ"ע כי הוא מצות עשה ואינו תלוי בשום דבר וצ"ע כעת.