שנמנענו מלחמול על נפש הרודף וכו'. ג"כ בר"מ פ"א מהלכו' רוצח ומסיים הר"מ אף דאין לוקין על לאוין אלו מכל מקום חמור מאוד דכל המאבד נפש מישראל וכו' וכל המקיים וכו' נראה דהו"ל מלאוים החמורים לענין תשובה דאינו מתכפר [אלא] בתשובה ויוה"כ ומכל מקום צ"ע הא תינח גבי רודף להרוג אבל רודף אחר הערוה מנ"ל גם מנ"ל דלאוין אלו הם גבי עריות דלאו זה ולאו דלא תעמוד גבי פ"נ כתיב ולא בעריות ואפשר כיון דאיתקש נערה המאורסה לרוצח לענין זה גם כן ע' בגמ' דסנהדרין דף ע"ג וצ"ע בש"ס ודיני המצוה בארתי במצות עשה הקודמת:
מנחת חינוך · סימן תר״א
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.