ולכאורה קשה לשיטת אלו דסוברים מצות לאו להנות ניתנו אפילו דאיכא הנאת הגוף בהדי המצוה עפ"ב דנדרים אם כן לכאורה יוכל לאכול דמצות לאו להנות ניתנו אך לפ"מ שהביא בשער המלך ה' [לולב] בשם ס' מעשה רוקח לא' מהראשונים דלכך מודה"נ ממעיין אינו טובל בימות החמה אף דמצות לל"נ אף דאיכא הנאת הגוף הטעם כיון דנהנה אחר עשיית המצוה תיכף לאחר טבילה עבר המצוה והוא נהנה ברשות ע"ש והוא ש"ס ערוך עירובין ל"א גבי מערבין בבה"ק אם כן ה"נ תיכף שבלע קיים המצוה ועברה מצותו והנאת מעיים הוא אחר הבליעה ואז כבר עברה המצוה והוא נהנה בהנאת מעיים ובאמת הוא מודר הנאה ואסור להנות. ע"כ אסור לו לאכול במודר הנאה אף דמצות לאו להנות ניתנו כנלע"ד נכון ולהאריך בענינים אלו אין כאן מקומו ואי"ה ארמוז במקומות הנצרכים.
מנחת חינוך · סימן ו׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.